מלבי"ם על תהלים י יא


"אמר בלבו", תחלה "יאמר" הרשע "בלבו שכח אל", שהגם שהאל רואה ומשגיח הוא שוכח מלהעניש תיכף וע"כ אין נעשה פתגם מעשה הרעה מהרה, אח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל "הסתיר פניו" ואינו משגיח בשפלים כי על השמים כבודו, ואח"כ פוקר יותר ויאמר שהאל "בל ראה לנצח", שהראיה והידיעה נמנעים בחקו כפי טענות הפילוסופים שהביא במורה [ח"ג] שכפרו בידיעת ה' לגמרי, ויצייר שהרשע הולך מדחי אל דחי בשלשה עתותי חייו הנ"ל עד שבסוף ימיו יכחיש גם ידיעת ה' ויאמר לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב:


 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.