מלבי"ם על שמואל א כא ג
<< | מלבי"ם על שמואל א • פרק כ"א • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • י • יא • יד • טו • טז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜ד לַאֲחִימֶ֣לֶךְ הַכֹּהֵ֗ן הַמֶּ֘לֶךְ֮ צִוַּ֣נִי דָבָר֒ וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י אִ֣ישׁ אַל־יֵ֧דַע מְא֛וּמָה אֶת־הַדָּבָ֛ר אֲשֶׁר־אָנֹכִ֥י שֹׁלֵחֲךָ֖ וַאֲשֶׁ֣ר צִוִּיתִ֑ךָ וְאֶת־הַנְּעָרִ֣ים יוֹדַ֔עְתִּי אֶל־מְק֥וֹם פְּלֹנִ֖י אַלְמוֹנִֽי׃
(ג) "את הדבר" וכו'. ר"ל שצוה שלא ידע איש לא הדבר עצמו מה הוא, ואף לא המקום שילך שם, וז"ש "ואשר צויתך". ולכן לא יכול לקחת נער עמו שיודע לו המקום, ולא להשאיר הנערים במקום נודע שאז יודע להם המקום על ידי עובר ושב ממקום דוד אל מקום הנערים, לכן "הודעתי" והזמנתי "את הנערים" שיעמדו "במקום פלוני" נעלם מאיש: