מלבי"ם על עמוס ו ח


"נשבע ה' בנפשו", ברצונו, כי רצונו הוא הפועל הכל, "מתאב אנכי את גאון יעקב", שאין לי עוד רצון אל גאון יעקב, ועי"כ "שנאתי ארמנותיו ואסגיר עיר ומלואה" ביד צרים:


ביאור המילות

"בנפשו", ברצונו. כמו ולא תגעל נפשי אתכם, ומצאנו נשבע ה' בימינו, בקדשו, בשמו הגדול, בי נשבעתי, בגאון יעקב:

"מתאב". הפך הנה תאבתי לפקודיך, כמו משרש, מסקל. 

"וגאון יעקב" הוא הבהמ"ק שתחלה אבה בו ועתה בלתי אובה, "וארמנותיו" שונא מתחלתו:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.