מלבי"ם על עמוס ג ד
<< | מלבי"ם על עמוס • פרק ג' • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֲיִשְׁאַ֤ג אַרְיֵה֙ בַּיַּ֔עַר וְטֶ֖רֶף אֵ֣ין ל֑וֹ הֲיִתֵּ֨ן כְּפִ֤יר קוֹלוֹ֙ מִמְּעֹ֣נָת֔וֹ בִּלְתִּ֖י אִם־לָכָֽד׃
"הישאג", (הקדמה שניה), האריה כששואג ביער בודאי יש לו טרף ולא ישאג בחנם, וזה הוצעה למה שיאמר בפסוק י"ב, שמלך אשור ששואג עליהם יטרף טרף אדם יאכל ואין מציל מידו, וכבר מבואר בספורי הטבע שהאריה כשהוא צעיר לימים שהוא במעמד הכפיר לא יצא לחוץ על טרפו רק ישב בסוכה למו ארב לאכול החיות העוברים עליו, ועז"א "היתן כפיר קולו ממעונתו", עד שהזקין ונקרא אריה שאז יתרחק ממעונתו לטרף טרף, ועז"א "הישאג אריה ביער", והמליצה, שבין מה ששאג עליהם אשור בארצם, ובין מה שלכד מהם במעונתו בעת שיצא אליו הושע בן אלה ויעצרהו בבית כלא שנלכד מאתו כנלכד מן הכפיר כי אז בא אל גבול אשור, בשני אלה אין מידו מציל:
ביאור המילות
"הישאג אריה ביער, היתן כפיר קולו ממעונתו", האריה הוא הגדול והכפיר הוא הקטן וכבר הובא (הושע ה' י"ד) שהכפיר לא יצא חוץ למקומו לטרוף, לז"א במעונתו, והאריה יוצא על טרפו עז"א ביער, ונתינת קול קטן מן השאגה (כנ"ל יואל ד' ט"ז), הכפיר גם קול לא יתן עד שלכד, והאריה כשרואה הטרף ישאג, כמ"ש הכפירים שואגים לטרף, כי בטוח בגבורתו שילכדנו:
<< · מלבי"ם על עמוס · ג ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.