מלבי"ם על עמוס א ב
<< | מלבי"ם על עמוס • פרק א' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּאמַ֓ר ׀ יְהֹוָה֙ מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֔ג וּמִירוּשָׁלַ֖͏ִם יִתֵּ֣ן קוֹל֑וֹ וְאָֽבְלוּ֙ נְא֣וֹת הָרֹעִ֔ים וְיָבֵ֖שׁ רֹ֥אשׁ הַכַּרְמֶֽל׃
"ויאמר" כבר פירשתי ששיעור הכתוב "אשר חזה ויאמר שנתים לפני הרעש", אז נבא על הרעש, "שה' ישאג מציון", כי הרעש התחיל מציון ושם היה שאגה גדולה, "ומירושלים" העיר "יתן קולו" שהוא קטן משאגה, כי הרעש התפשט מציון לירושלים ומשם לכל ערי א"י ונתן קולו קול עוז, שהוא קול הרעש אשר הרגיז ארץ ממקומה ועמודיה יתפלצון, זה נבואה אחת שנבא קודם בואה. נבואה ב' הודיע כי יהיה שנת בצורת עד כי "יאבלו נאות הרועים" כי לא יהיה מרעה לבהמות, "ויבש ראש הכרמל" ששם מלא תבואה לחה תמיד. כ"ז נבא שתי שנים קודם ונתקיימה נבואתו והוחזק לנביא נאמן:
ביאור המילות
"ישאג". יתן קול, התבאר (יואל ד' ט"ז):
"ראש הכרמל". מובחר הכרמל, וכרמל שם לשדי תבואה הלחים והמלאים וטובים:
<< · מלבי"ם על עמוס · א ב · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.