מלבי"ם על נחום ב ט

<< מלבי"ם על נחום • פרק ב >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • 



"ונינוה כברכת מים", שע"י נהר חדקל שהציף אותה נעשית כברכה מלאה מים, אמנם הלא "מימי היא", הלא כן דרכה מימי קדם שהנהר מציף אותה בכל פעם, וכבר כתב הרי"א שנינוה היתה תמיד מלאה מים והוצרכו לבנות בתיהם ע"ג עליות וא"כ הלא זה דבר רגיל שם, ובכ"ז "והמה נסים", בא עליהם פחד ע"י הסימן שהיה להם מקוסמיהם מהצפת הנהר ונסו כולם, "עמדו" כבר בארנו את אשר סופר בדה"י הקדמונים כי החיל שכבשו אז את נינוה הבטיחו לבני העיר שלא יעשו להם רעה כי לא באו למלחמה על העיר רק להשפיל גאון הבליעל סרדנאפל וצעקו אליהם שלא יברחו, וז"ש "עמדו עמודו", כן צעקו אליהם שלא יברחו, "ואין מפנה" כי רעדה אחזתם ונסו ואין רודף:


ביאור המילות

"מימי". מימי קדם. או ר"ל מימי היא מיום שהיא נמצאת בהווייתה:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.