מלבי"ם על משלי כז טו
<< | מלבי"ם על משלי • פרק כ"ז • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
דֶּ֣לֶף ט֭וֹרֵד בְּי֣וֹם סַגְרִ֑יר
וְאֵ֥שֶׁת מדונים מִ֝דְיָנִ֗ים נִשְׁתָּוָֽה׃
"דלף טורד ביום סגריר", הדלף אינו טורד רק ביום סגריר, והוא ביום שיסגרו העבים ע"י שיצא הרוח מן האדם, כמ"ש מוציא רוח מאוצרותיו, אבל "אשת מדנים היא נשתוה" בכל זמן, שטורדת תמיד גם ביום צח:
ביאור המילות
"דלף". מטר הנוטף:
"טורד". יוצא, מטריד בני הבית:
"סגריר". סגירת העבים, וי"מ שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט:
"נשתוה". בינוני לנקבה והוקל הדגש, שהוא שוה תמיד:
<< · מלבי"ם על משלי · כז טו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.