מלבי"ם על משלי כא כב

<< | מלבי"ם על משליפרק כ"א • פסוק כ"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי כ"א, כ"ב:

עִ֣יר גִּ֭בֹּרִים עָלָ֣ה חָכָ֑ם
  וַ֝יֹּ֗רֶד עֹ֣ז מִבְטֶחָֽהֿ׃



(כב-כג) "עיר גיבורים עלה חכם... שומר פיו ולשונו..." - מציין, על-פי המשל, שחכם אחד כבש עיר גיבורים, ואת המבצר שבטחו בו, כמו שנאמר (קהלת ז יט): "החכמה תעז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר".

ואמר:

  • הגם שהיתה "עיר" מלאה אנשים, וכבשה חכם יחיד;
  • והגם שהיו "גיבורים",
  • והגם שהעיר ישבה בהר, שקשה לכבשה, כמו שנאמר "עלה חכם",
  • והגם שהיה להם מגדל עז אשר בטחו בו, כמו שנאמר "ויורד עוז מבטחה".

ובנמשל, מדבר ממלחמת הנפש.

שכבר משל כן בספרו קהלת: (קהלת ט יד): "עיר קטנה ואנשים בה מעט", ששם דיבר על המלחמה שלוחם היצר והמתאוה נגד הנפש:

  • ומצייר את הנפש כיושבת בעיר, והיא "עיר קטנה ואנשים בה מעט", כי כוחות הנפשיות מועטים;
  • והלוחם הבא מבחוץ לכבשה הוא "מלך גדול", והוא בונה "מצודות גדולות", כי כוחות הבשר רבים, וכל הטבע והחושים עוזרים להם;
  • רק (קהלת ט טו): "איש מסכן וחכם מילט את העיר בחכמתו", והוא האופן שהחכמה תמלט את הנפש בל יכבשוה הכסיל והזקן.

ופה המשיל, שהשר הכסיל וגיבוריו הם מבפנים, והחכם בא וכבש את העיר.

כי המלחמה הזאת מתמדת, וכל אחד יש לו עיר מבצר, רק האמת היא עיר קטנה, והשניה עיר גיבורים, שכוחות הנפש והשכל מועטים, והם גרים בעולם הזה ועוזריהם מועטים, מה שאין כן כוחות החומר, מתגברים והם תושבים בעולם הזה, יושבים בהר מבצר, ובכל זאת, מי שמתנהג לפי חוקי החכמה יכבוש את העיר, ויכוף את בני הבשר וכוחות התאוה אל משמעתו, ויורישם מפניו בחרב החכמה ובמגן התבונה והדעת ויראת ה', וזרועות השטף והתאוה לא תעמודנה לפניו.

ביאור המילות

"מבטחה" - לדעת המכלול, הה"א ראויה להדגש.