מלבי"ם על משלי יז כ

<< | מלבי"ם על משליפרק י"ז • פסוק כ' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי י"ז, כ':

עִקֶּשׁ־לֵ֭ב לֹ֣א יִמְצָא־ט֑וֹב
  וְנֶהְפָּ֥ךְ בִּ֝לְשׁוֹנ֗וֹ יִפּ֥וֹל בְּרָעָֽה׃



"עיקש לב לא ימצא טוב" -

עיקש לב הוא מי שליבו (שהוא כוח המושל שבו) הולך על-פי דרכים מעוקשים, שלא על-פי דרך החכמה שהיא הדרך הנכוחה, הגם שיחפש דרך הטוב על-פי שכלו, "לא ימצא טוב", כי הדרך הטוב הוא רק על-פי החכמה, שאי-אפשר למצאה מדעתו, רק על-ידי הקבלה מפי חכמים. ובכל-זאת, יוכל להיות שגם לא יעשה רע.

אבל ה"נהפך בלשונו", שהלשון מצייר הדיבור בבינה, ומי שלשונו מדבר תהפוכות, שהם היקשים מתעים וחקירות כוזבות באלהות ובאמונות, ויוצא לאפיקורסות, זה, לא לבד שלא ימצא טוב, כי גם "יפול ברעה", (משלי כג כז): "כי שוחה עמוקה זונה", שהיא המינות.

ביאור המילות

"עיקש לב" - נוהג היפך מחוקי החכמה, כנ"ל (יא כ).

"ונהפך בלשונו" - הפך מן הבינה, שהלשון מציין הבינה (כנ"ל י כ), ו"לשון תהפוכות" הוא היפך הבינה (כנ"ל י לא).