מלבי"ם על משלי יא ב

<< מלבי"ם על משלי • פרק יא >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 



"בא זדון", הזד הוא החולק על דרכי החכמה ועל האמת בטענות והיקשים ומזיד לעבור עליה בשאט נפש, והוא ההפך מן הצנוע שמסתיר פניו מעלות במעלות ויודע מך ערכו, כמו ויסתר משה פניו, "ועם הצנועים תבא חכמה", כי לא יקבעו דרכי החכמה רק בלב המאמין ומקבל ושומע לרבותיו ולא יזיד לחלוק עליהם, אבל "כשבא הזדון" בא עמו "קלון", שהוא הפך הכבוד, כי דרכיו שבוחר בהם הם נקלים והפך דרכי החכמה המכובדים:

ביאור המילות

"זדון". החולק על ה' ודרכי התורה במזיד ופרסום, כמ"ש והאיש אשר יעשה בזדון את ה' הוא מגדף, ואם נלוה עמו הגאוה היתירה הוא מתלוצץ על החכמה והחכמים, כמ"ש זד יהיר לץ שמו, וכן בא על הזד על רעהו שהוא המציא תחבולות להרע לו, וחז"ל בסנהדרין (דף ס"ט) שתפוהו עם שם נזיד מענין בישול הרעיונים שזה רק באיש לא בקטן:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.