מלבי"ם על משלי ז יא
<< | מלבי"ם על משלי • פרק ז' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הֹמִיָּ֣ה הִ֣יא וְסֹרָ֑רֶת
בְּ֝בֵיתָ֗הּ לֹא־יִשְׁכְּנ֥וּ רַגְלֶֽיהָ׃
"הומיה היא", שכל טבעה ותכונתה יוצאים מגדר השיוי, אם במדותיה היא הומיה וכועסת תמיד, ולא תאמר שתהמה על שפחותיה הסוררים, כי בהפך היא עצמה "סוררת" ומכעסת בעלה וב"ב, וגם יוצאת מן הצניעות כי "בביתה לא ישכנו רגליה", רק.
<< · מלבי"ם על משלי · ז יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.