מלבי"ם על משלי ד ד

<< | מלבי"ם על משליפרק ד' • פסוק ד' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


משלי ד', ד':

וַיֹּרֵ֗נִי וַיֹּ֥אמֶר לִ֗י
  יִֽתְמׇךְ־דְּבָרַ֥י לִבֶּ֑ךָ
    שְׁמֹ֖ר מִצְוֺתַ֣י וֶחְיֵֽה׃



"ויורני ויאמר לי", ההוראה הוא שמראה לו הדרך במעשה וכן הראה לי דרכי החכמה ע"י שראיתי מעשיו והנהגתו בפועל, וכמ"ש גדולה שמושה של תורה יותר מלמודה, "ויאמר לי" הוא מה שאמר לי בפיו, "יתמך דברי לבך" כי הלב שהוא כח הממשלה אשר בנפש הוא נע ונד ואינו עומד רגע על מצב אחד, כי התאוה ויצר הלב יסתוהו בכל רגע לסור מחקי החכמה, לכן דברי יתמכו את לבך שיעמוד על מצב החכמה ולא ינוד ממקומו, וחוץ מזה "שמור מצותי וחיה" שתשמור מצד שהוא ציוי ה' אף שלא יהיה בו שום טעם ועי"כ תחיה:

ביאור המילות

"וירני". ההוראה הוא על דבר מעשה בכ"מ:

"לבך". הלב מציין לרוב כח הממשלה אשר בנפש:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.