מלבי"ם על משלי ג יד


"כי טוב", מבואר עפמ"ש לקמן (משלי טז טז): "קנה חכמה מה טוב מחרוץ וקנות בינה נבחר מכסף", ובארנו, ש:

  • החכמה, אחר שלא ימצא אותה ע"י בינתו ועיונו, רק מקבלה מה', ידמה אותה לחרוץ שימצאו אותו במעמקי ההרים דרך מציאה, וכן ימצאו החכמה דרך מציאה מאדון החכמה, כמו שאמר "אשרי אדם מצא חכמה";
  • והתבונה, ימצאו אותה ע"י מסחר, שמבין ומוציא דבר מדבר, כמו שאמר "ואדם יפיק תבונה", ודומה כקנין הכסף, שמוכרים וקונים בו דרך מסחר וחליפים;

וכן אמר פה:

  • נגד מ"ש "ואדם יפיק תבונה" - מפרש כי "טוב סחרה מסחר כסף",
  • ונגד מ"ש "אשרי אדם מצא חכמה" - מפרש "ומחרוץ" טוב "תבואתה";

כי אלה הם קנינים אובדים ובלתי מתעצמים בנפש, והחכמה והתבונה המה קנינים קיימים נצחיים מתעצמים בנפש האדם.