מלבי"ם על ישעיהו נז יא
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק נ"ז • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֶת־מִ֞י דָּאַ֤גְתְּ וַתִּֽירְאִי֙ כִּ֣י תְכַזֵּ֔בִי וְאוֹתִי֙ לֹ֣א זָכַ֔רְתְּ לֹא־שַׂ֖מְתְּ עַל־לִבֵּ֑ךְ הֲלֹ֨א אֲנִ֤י מַחְשֶׁה֙ וּמֵ֣עֹלָ֔ם וְאוֹתִ֖י לֹ֥א תִירָֽאִי׃
"ואת מי דאגת", אומר אליה כאל אשה זונה פרוצה שלטת, שאינה יראה עוד מבעלה כלל, "ממי דאגת או ממי תיראי" (הדאגה הוא שדואג פן יאבד את אהבת אוהבו והיראה מפני העונש). ומבאר נגד את מי דאגת, את אין לך לדאג פן ע"י נאופיך לא אהיה עוד אישך ואתן לך ספר כריתות. כי הלא "תכזבי", הלא את בעצמך תכזבי לאמר שאיני בעלך כלל, "ואותי לא זכרת" עוד. וגם עת תזכרני בפיך "לא שמת על לבך". ונגד "ותיראי" אומר את מי תיראי, הלא אין לך לירא מפני העונש. כי "אני מחשה" ולא מעתה כי "אני מחשה מעולם" ואיני מעניש אותך וכן "לא תיראי" מפני יראת הרוממות כיראת בעל על האשה "כי אותי לא תיראי" ר"ל את עושה הכל בלא דאגה ובלא יראה מפני, ואינך מתחרטת על מעשיך בשום פעם:
ביאור המילות
"דאגת, ותיראי". הדאגה היא מחשבות להסיר ענין שלבו נוקפו עליו. כמו ואם לא מדאגה מדבר וגו' פן יאמרו בניכם לבנינו (יהושע כב כד), והיראה, הוא מפני שונא אחד שיכול לעשות לו רע.
<< · מלבי"ם על ישעיהו · נז יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.