מלבי"ם על ישעיהו לה ז
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ל"ה • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְהָיָ֤ה הַשָּׁרָב֙ לַאֲגַ֔ם וְצִמָּא֖וֹן לְמַבּ֣וּעֵי מָ֑יִם בִּנְוֵ֤ה תַנִּים֙ רִבְצָ֔הּ חָצִ֖יר לְקָנֶ֥ה וָגֹֽמֶא׃
"והיה השרב", גם מקום היובש בטבעו יהיה רטוב ולח, "וצמאון" ע"י העדר מעינות ומקורות יהיה למבועי מים, "בנוה תנים רבצה" שתמיד היה שם מקום שמם ויבש יהיה עתה "חציר" כזה הראוי "לקנה וגומא" שאין גדלים אלא במקום מים, עתה יאמר כי יסתלק גם חסרון הדרך, כי.
ביאור המילות
"השרב". שרפת השמש באיזור החם יקרא שרב, ורעהו שמש. לא יכם שרב ושמש. אבל צמאון כולל חסרון מים מכל סבה שיהיה "בנוה תנים רבצה" חסר ו', כמו ראובן שמעון.
"וחציר", גדל בלי מים, יאמר שיתהפך החציר "לקנה וגומא":
<< · מלבי"ם על ישעיהו · לה ז · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.