מלבי"ם על ישעיהו טו ד
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק ט"ו • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַתִּזְעַ֤ק חֶשְׁבּוֹן֙ וְאֶלְעָלֵ֔ה עַד־יַ֖הַץ נִשְׁמַ֣ע קוֹלָ֑ם עַל־כֵּ֗ן חֲלֻצֵ֤י מוֹאָב֙ יָרִ֔יעוּ נַפְשׁ֖וֹ יָ֥רְעָה לּֽוֹ׃
"ותזעק", רק אחר שגם חשבון ואלעלה התחילו לזעוק שגם אותן החריב האויב והן היו תפארת גאון מואב והדרה, וזעקתם גדלה כ"כ עד אשר "עד יהץ נשמע קולם", כי נגע החורבן עד יהץ שאז כבר נכבשה עין הארץ. רק אז "חלצי מואב יריעו" למלחמה, אבל כבר לא היה תרועת מלחמה ותרועת נקמה וגבורה, רק "נפשו ירעה לו", תרועת שבר שהריעו על נפשם כאילו לבם נבא להם שבר ואבדון:
<< · מלבי"ם על ישעיהו · טו ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.