פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בא ישמעאל" וכו' "מזרע המלוכה", זה טעם אחד ע"מ שהרגו יען שהיה מזרע המלוכה חשב כי לו מגיע הנשיאות. (טעם ב').

 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויכו את גדליה" וכו' "אשר הפקיד מלך בבל בארץ" שלכן הרג אותו, כי הוא נשלח ממלך בני עמון שהיה שונא למלך בבל ורצה שתהיה א"י תחת ממשלתו, "ויכו וימת אותו", הם הכוהו וישמעאל גמר מיתתו בידיו:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואת כל היהודים אשר היו אתו", ר"ל היהודים שהיו שם לצורך גדליה בעלי מלחמתו, ועז"א "את גדליה", כי היהודים שגרו שם לא הרג, ואת הכשדים אשר נמצאו שם הרג כולם, ומפרש "את בעלי המלחמה הכה", והכשדים היו כולם בעלי המלחמה, לכן אמר אשר נמצאו שם, ומהיהודים הרג רק בעלי המלחמה ויתר העם החיה:

ביאור המילות

"היו אתו את גדליהו". כמו ותראהו את הילד, ועי' בפי':

 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויהי ביום השני" ישמעאל העלים את מיתת גדליה, ועז"א "ואיש לא ידע" והיה בדעתו למצוא עלילה שיאמר שהרגו בדין ובמשפט, וזה היה התחבולה שהרג השמונים איש, כמו שיתבאר:

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויבאו אנשים", הוא רצה להעביר קול שגדליה הכה את האנשים היינו שצוה להרוג אותם על שהם מתאבלים על שריפת בהמ"ק, כמ"ש שהיו "מגולחי זקן וקרועי בגדים", ועל "שמוליכים מנחה ולבונה לבית ה'" ורצה שיחשוב כל השומע שנבוכדנצר צוה לגדליה להרוג את כל המתאבל על בית ה' ואת כל ההולך להקטיר שם:

 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ו-ז) "ויצא ישמעאל לקראתם הולך ובכה" עשה א"ע כבוכה ומתאונן על הפקודה הזאת שנתן גדליה להרג ההולכים לבית ה', "ויאמר אליהם באו אל גדליהו" כדי שיחשבו שהם נהרגים בפקודת גדליה, ובבואם תוך העיר שחטם אל תוך הבור, וכ"ז עשה בפקודת גדליה:

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)



 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועשרה אנשים נמצאו בם", והם בחשבם שגדליה צוה להכותם על הלכם לבית ה', "אמרו אל תמיתנו כי יש לנו מטמונים בשדה" וניתן שוחד אל גדליה אם יחיה אותנו, וע"כ לא המיתם כדי שיחשבו שכ"ז נעשה בפקודת גדליה, והיה כונתו אם להפיל אימה על הנותרים שיחשבו שנבוכדנצר מינה את גדליה לרצוח תמימי דרך המתאבלים על החורבן, ואם כדי שכולם ישמחו ויאשרוהו על שהרג את גדליה שרצח נפשות שלא במשפט, וז"ש.

 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"והבור אשר השליך שם ישמעאל את פגרי האנשים אשר הכה ביד גדליהו" שבאמת הכה אותם ביד גדליה ובפקודתו, ר"ל שאמר כן שגדליה צוה להכותם, "הוא אשר עשה המלך אסא מפני בעשא", מודיע בזה מה החטא גורם, כי כבר התבאר (מלכים א' ט"ו י"ז) שבעשא בנה את הרמה לבלתי תת יוצא ובא לאסא מלך יהודה, היינו לעכב עי"כ שלא יעלו ישראל לרגל, ועקר עליתם לרגל היה דרך מצפה כמ"ש (הושע ה') כי פח הייתם למצפה ושם עמדו ג"כ צבאות אסא להגן על ההולכים לרגל וללחום נגד גדוד בעשא, ועשה את הבור להספיק מים לצבאותיו, וא"כ הבור הזה שנעשה לעזר להולכים לבית ה' עתה בעונות הדור הושלכו שם חללים ההולכים לבית ה':

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וישב את כל שארית העם אשר במצפה". מאלה ששבו לא"י (כנ"ל מ"ב י"א).

"ואת כל העם הנשארים" מאלה שהיו בא"י מכבר "אשר הפקיד נבוזראדן":

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אשר השיב מאת ישמעאל" כי בלכת ישמעאל נשארו עוד הרבה אנשים בסביבות מצפה והיה דעתם ללכת גם כן לארץ בני עמון אחרי ישמעאל ויוחנן השיבם מן הדרך, וגברים אנשי המלחמה אשר השיב מגבעון שלקח אתו ישמעאל ומצא אותם אצל גבעון: