מלבי"ם על ירמיהו מב


פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויגד לנו", הם לא שאלו אם ילכו לארץ מצרים אם לא, כי כבר הסכימו ללכת למצרים (כנ"ל מ"א י"ז) רק בקשו שה' יגיד להם את הדרך באיזה דרך ילכו למצרים, "ואת הדבר אשר נעשה" אחר שיבואו לשם, ואיך ינצלו בדרך מחרב מלך בבל:  

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

מז"ש והיה כל הדבר אשר יענה ה' אגיד לכם, שזה דבר שא"צ לאמרו:

"ויאמר ירמיהו הנני מתפלל כדבריכם" ר"ל כפי שבקשתם שיראה לכם הדרך היותר טוב ללכת מצרים, ובכ"ז "והיה כל הדבר אשר יענה ה' אתכם", היינו שאם יענה שלא תלכו בדרך זה כלל רק תשארו בא"י ג"כ "אגיד לכם":

 

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(ה-ו) ומז"ש שיעשו ככל אשר ישלחהו ה', הלא זה פשוט שלכן שאלו דבר ה' ועצתו. ומהו אם טוב ואם רע, ומז"ש למען אשר ייטב:

"והמה אמרו אל ירמיהו" וכו' "ככל הדבר אשר ישלחך ה' אלינו כן נעשה" אף אם יצוה שנשאר בא"י:

 

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם טוב ואם רע" הגם שאם יצוה שישארו בא"י זה רע לפי דעתם, בכל זה "בקול ה' נשמע, למען" ר"ל שגם אם תשיג אותנו רעה ע"י ציווי ה' עכ"פ זה עצמו דבר טוב מה שנשמע בקול ה', וז"ש "למען אשר ייטב לנו כי נשמע בקול ה' אלהינו", שהשמיעה בקול ה' הוא הטוב האמתי, וגם ר"ל שעי"כ ישגיח ה' שייטיב לנו ע"י שאנו שומעים בקולו:  

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

מ"ש אשר שלחתם אותי מיותר:

"כה אמר ה' אשר שלחתם אותי" אמר להם שתשובת ה' לא היתה כפי שאלתם שיראם הדרך למצרים כי אינו מסכים שיצאו מא"י, רק תשובתו היא מצד מה "ששלחתם אותי להפיל תחנתכם לפניו", שמצד זה רחם עליכם לתת לכם שארית בארץ, ועי"כ.

 

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אם שוב תשבו בארץ הזאת ובניתי אתכם" במלכות והנהגה, "ונטעתי אתכם" בריבוי עם, "כי נחמתי על הרעה" ורוצה אני שיהיה שארית בארץ ואחרית ותקוה:  

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(יא-יב) למה אמר שתי פעמים אל תיראו, ותחלה אמר אתכם אני להציל, שמשמע שירצה לעשות רע, ואח"כ ואתן לכם רחמים:

"אל תיראו", לא תיראו מצד מה "שאתם יראים מפניו" עתה שהוא שינקום מכם על הריגת גדליה וכן "אל תיראו ממנו" בעתיד משאר רעות ומעבודה קשה כי על מה שיחרה אפו על הריגת גדליה "אתכם אני להושיע אתכם ולהציל אתכם מידו" בל יעניש אתכם ע"ז, וכן על העתיד.

 

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואתן לכם רחמים ורחם אתכם" להקל המסים והעבודה, "והשיב אתכם אל אדמתכם" שתהיה האדמה שלכם וקניניכם כמקדם:  

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

(יג-יד) מ"ש ואם אומרים אתם, וחזר מלת לאמר, והיל"ל לא נשב בארץ הזאת כי ארץ מצרים נבא?:

"ואם אומרים אתם", אמנם אם לא תרצו לשמוע בקול ה' להשאר בא"י שבזה יש שני אופנים, אם מפני שאין רוצים לשבת בארץ, והיא ההליכה ממה שממנו, או מפני שרוצים בארץ מצרים שהיא הנסיעה אל מה שאליו, אומר על הצד הראשון "אומרים אתם לא נשב בארץ הזאת לבלתי שמוע בקול ה'" שהבטיח לכם שייטיב אתכם, ותרצו לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ אל שאר מקומות חוץ ממצרים, ועל הצד השני אמר.

 

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לאמר", או שתאמרו "לא כי ארץ מצרים נבא אשר לא נראה מלחמה", כי בשאר ארצות חוץ ממצרים היה להם אז מלחמה עם נבוכדנצר שכבש כל ארצות סוריא אחר החורבן, לא כן מצרים שאין שם מלחמה ורעב:  

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועתה לכן שמעו דבר ה'", ר"ל על הצד שיצאו מא"י לשכון בשאר ארצות חוץ ממצרים ע"ז לא דבר ה' עונש רק מה שאמר למעלה לבלתי שמוע בקול ה' שבזה לא תבא להם הטוב שהבטיח אם ישארו בא"י, אבל "אם אתם שום תשימון פניכם לבא מצרים" שע"ז הזהירם ביחוד (וכבר הוזהרו מן התורה שלא ישובו מצרים ויש סברא שהאיסור הוא רק בדרך הזה מא"י למצרים כמ"ש הקדמונים, ועז"א אם שום תשימון פניכם לבא מצרים שהוא המוזהר ויש סברא שאינו אסור רק היוצא לגור לא ההולך לסחורה ואם הלך לסחורה והשתקע שם לא עבר על הלאו במעשה, עמ"ש באה"ח באר"י סי' ח' סק"ב, ועז"א ובאתם לגור שם):  

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה", שמטעם זה בחרתם בארץ מצרים כמ"ש אשר לא נראה מלחמה, "שם תשיג אתכם", יען שתהיה החרב בארץ מצרים שנבוכדנצר יכבוש אחר כך את ארץ מצרים:  

פסוק יז

לפירוש "פסוק יז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

מ"ש ויהיו הוא כפל לשון?:

"ויהיו", וחוץ ממה שישיג אתכם שם חרב ורעב מעצמו, חוץ מזה ימות בחרב וברעב עד שלא יהיה להם שריד ופליט, "מפני הרעה אשר אני מביא עליהם", רעה השגחיית מיוחדת עליהם מצד העונש חוץ מן החרב הכולל שישיג גם את מצרים:

 

פסוק יח

לפירוש "פסוק יח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי כה אמר ה' כאשר נתך אפי וחמתי", ר"ל כמו שבירושלים היה עונש השגחיי כן יהיה בבואכם מצרים:  

פסוק יט

לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

השאלות

מ"ש דבר ה' עליכם אין לו פירוש וכל הענין כפול ומכופל ומיותר:

"דבר ה' עליכם" עד הנה הודיע להם את דבר ה', מעתה יאמר הנביא דברי עצמו, "הלא ה' דבר עליכם אל תבאו מצרים", ואני "העידותי בכם היום" והתריתי בכם בשם ה', וא"כ מזה נודע:

 

פסוק כ

לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי התעיתם בנפשותיכם" ר"ל שמזה נודע שאתם גמרתם בדעתיכם לבא מצרים, ומה "ששלחתם אותי אל ה' לאמר התפלל" וכו' "וככל אשר יאמר ועשינו" בזה אתם התעיתם את עצמכם, כי ה' יודע האמת שאין דעתכם לשמוע לקולו, ומזה ידעתי כי מה:  

פסוק כא

לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שהגדתי לכם היום ולא שמעתם" הסכלתם עשו מאד, כי לא הרוחתם מזה, רק מה:  

פסוק כב

לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שעתה ידע תדעו כי בחרב וברעב תמותו" שאם לא הייתם שואלים ממני לא הייתם יודעים מה יהיה בסופכם ועתה ששאלתם תדעו שאחריתכם למות: