פתיחת התפריט הראשי

מלבי"ם על ירמיהו מ


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בקחתו אותו והוא אסור באזיקים", כבר פי' חז"ל שבחר ללכת עם הגולה ושם בעצמו זיקים על ידיו כיתר הגולים להצטער בצרתם ועז"א והוא אסור:


 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ב-ג) "ויאמר אליו ה' אלהיך דבר", ר"ל למה שמת זיקים על ידך ותצטער,

  • א) "הלא ה' דבר" על ידך והוא גזרת ה',
  • ב) הלא זה בא "בעבור שחטאתם לה' והיה לכם הדבר הזה", ר"ל א"כ הדבר מיוחס לכם שאתם גרמתם, בענין שאני לא עשיתי רע, כי היה בגזרת ה', וע"י פועל ידכם הרע:


 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)




 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועתה" למה נתת זקים על ידך. אם באשר אתה רוצה לילך עם הגולים לבבל ותחשוב שא"א לך לילך עמהם בלא זקים, "הנה פתחתיך היום מן האזקים" ובכל זה "אם טוב בעיניך לבא אתי בבל בא" בלא זקים, "ואם רע בעיניך חדל", כי הברירה בידך ללכת אל כל אשר תרצה:


 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ועודנו", ר"ל ואם תחשוב כי ישובו הגולים לא"י אל גדליה שהפקיד מלך בבל בארץ ותשוב עמהם, ואין דעתך ללכת לבבל רק כדי לשוב עמהם לא"י, עז"א "ועודנו לא ישוב" ר"ל הגולה לא ישוב עודנו בעת הזאת, ולכן אם דעתך לשוב אל גדליה "שובה אל גדליה בן אחיקם" בעצמך, וגם שם יש לך ברירה, אם תרצה "שב אתו בתוך העם" או אם תרצה ללכת משם אל מקום אחר "אל כל הישר בעיניך ללכת לך, ויתן לו רב טבחים ארוחה" שקבע לו ארוחת תמיד שיתפרנס בו.


 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וכי הפקיד אתו אנשים", שמזה ראו שאין רצונו להגלות יותר רק שרוצה שתתישב הארץ לכן התקבצו אליו:


 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אל תיראו", ר"ל שלא ייראו מהמון הכשדים שיצטרכו לעבדם ולהיות עבדים לעבדים כי כאשר יעבדו את מלך בבל ייטב להם כי הוא יסתירם בצל כנפיו מחמת ההמון:


 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואני", ר"ל וכן אל תיראו מן הכשדים הבאים בשליחות המלך שיבוזו אתכם, כי אני עומד לפניהם להצילכם, וא"כ אין לכם לירא ולא להטמין את קניניכם מפני שודדים. רק "אספו יין וקיץ ושימו בכליכם" בפרהסיא, וכן לא תיראו לשבת בכ"מ שאתם רוצים רק "ושבו בעריכם אשר תפשתם", והנה לאלה צוה שישבו בעריהם לא במצפה באשר היו מורדים בתחלה לא נתן להם רשות לשבת שם:


 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יא-יב) "וגם כל היהודים" וכו' וישובו כל היהודים והם באו אל גדליה המצפתה כי היה להם רשות לשבת במצפה כי הם לא מרדו תחלה:


 

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)




 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


(טו-טז) "אלכה נא ואכה". כי חשב שגדליה ירא מלהרגו על הספק מפני העם שיאמרו שממית בלא משפט, ואמר לו שהוא יעשה זאת ובצנעה, והשיב לו שאינו מאמין בדבר כי שקר הוא: