מלבי"ם על ירמיהו לא יח
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ל"א • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
כִּֽי־אַחֲרֵ֤י שׁוּבִי֙ נִחַ֔מְתִּי וְאַֽחֲרֵי֙ הִוָּ֣דְעִ֔י סָפַ֖קְתִּי עַל־יָרֵ֑ךְ בֹּ֚שְׁתִּי וְגַם־נִכְלַ֔מְתִּי כִּ֥י נָשָׂ֖אתִי חֶרְפַּ֥ת נְעוּרָֽי׃
"כי אחרי שובי נחמתי" כי עתה שאתה משתדל להשיבני ע"י יסורים גם בעת אשוב לפעמים מתוך היסורים, אתנחם אח"כ על התשובה ואשוב שנית לדרכי הרעה, "ואחרי הודעי", ואחר שתיסרני שנית, "ספקתי על ירך" ואקונן שנית על עונותי, ובכ"ז "בושתי וגם נכלמתי כי" עדיין "נשאתי חרפת נעורי" שהעבירות שעשיתי בימי נעורי עדיין אני נושא חרפתם, כי לא שבתי עליהם בתשובה שלמה, וא"כ אחר שהיסורים אינם מועילים טוב יותר שתשיבני ע"י שתראני אלהותך כמו שעשית בימי קדם:
ביאור המילות
"הודעי". מענין השחתה ויסורים, כמו ויודע בם את אנשי סכות. וענינו שיתודע לו חטאו ע"י המכות:
"ספקתי", בא על הספק, וספק מואב בקיאו (לקמן מ"ח), תחת רשעים ספקם (איוב ל"ד), ועל הכאת כף אל כף או אל ירך. ולדעתי במקום שבא על הכאת כף הוא בדבר שיש לו ספק והוא מתמה על הדבר, ויספק את כפיו, לקוב אויבי קראתיך והנה ברכת ברך (במדבר כ"ד). ספקו עליך כפים הזאת העיר (איכה ב'), וכן פה ר"ל שאני מכה על ירך דרך ספק ותמיה ואיני מאמין בעונשי ה':
"בושתי וגם נכלמתי", הבושה מעצמו והכלימה ע"י אחרים, וחרפה גדולה מכלימה (כנ"ל ג' כ"ה):
<< · מלבי"ם על ירמיהו · לא יח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.