", ובכ"ז מזלו של נבוכדנצר ישלוט עליהם, וכ"ש אתם שאתם תחת המערכה, ואמר אשר אנכי מחל להרע, כי לפעמים הכרית ה' גוים כדי שישראל יקחו מוסר, כמ"ש הכרתי גוים נשמו פנותם אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר, ואז יתחיל להרע אל הגוים בתחלה ויש תקוה שאם ישובו ישראל בתשובה תבוטל הגזרה, לא כן עתה שתחלה ההרעה היה בישראל וא"כ לא בא ע"ד זה שתבוטל הגזרה ואיך תנקו אתם:
פסוק ל
• לפירוש "פסוק ל" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ה' ממרום ישאג", השאגה גדולה מנתינת קול, ומרום מציין הנהגת המערכת שהוא בשמים, "
ומעון קדשו" מציין הנהגה ההשגחיית שהוא למעלה מן המערכת, במרום נותן קול תמיד כי יתמיד להנהיג הנהגה המערכיית ועתה ישאג בקול עוז ותעצומות, וזה ע"י שיתן קולו ממעון קדשו בהנהגה ההשגחיית שקולה לא נשמע תמיד, כי הנהגה זו נסתרת ועתה תתעורר הנהגה זו ותתן קולה קול עז, ומשם תצא קול שאגתו על נוהו שהוא הבהמ"ק להחריבו.
"הידד כדורכים יענה", כמו שלקול הראשון של הדורך עונים כולם הידד, כן יענו כל טורפי טרף לעומת קול הארי השואג:
ביאור המילות
"
ישאג, יתן קולו". שאגה גדולה מנתינת קול,
(עי' יואל ד' ט"ז, עמוס א' ב', ג' ד'):
פסוק לא
• לפירוש "פסוק לא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
בא שאון" והמיית קול שאגת ה' בא עד קצה הארץ, "
כי ריב לה' בגוים", ה' י"ל ריב עם כל הגוים בכלל, "
ומשפט" החלטי "
לכל בשר" שחטאו נגדו, שע"י הריב יהיו כולם בסכנה וע"י המשפט יבוררו "
הרשעים" החייבים מיתה ע"פ המשפט, "
ונתנם לחרב":
ביאור המילות
"
ריב, נשפט". הריב טענות בע"ד, והמשפט גמר הדין
(ישעיה א' י"ז):
פסוק לב
• לפירוש "פסוק לב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הנה רעה" תחלה תצא הרעה "
מגוי אל גוי" שילחמו גוי בגוי, ואח"כ "
יעור סער גדול מירכתי ארץ" יתעורר נבוכדנצר לבא עליהם להחריבם:
פסוק לג
• לפירוש "פסוק לג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ביאור המילות
"
לא יאספו ולא יקברו". התבאר למעלה
(ח' ב'):
פסוק לד
• לפירוש "פסוק לד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
הילילו הרועים" הם המלכים, "
והתפלשו אדירי הצאן" השרים, "
כי מלאו ימיכם" שבא הזמן "
לטבוח, (ומלאו ימי) תפוצותיכם" שתפוצו לגולה, "
ונפלתם ככלי חמדה" כלי זכוכית יקרה שבעודה שלמה היא חמודה ובעת שתשבר אין השברים ראוים לכלום, כן אחר שתשברו ותפוצו לחתיכות דקות בגולה לא תחשבו למאומה:
ביאור המילות
"
ות¡פוצות יכם". כמו ות¡פוצותיכם, ושעורו (מלאו ימי) תפוצותיכם, (עי' רד"ק במכלול שער דקדוק השמות וחלק הפעלים שורש פוץ ובפירושו כאן), ועמ"ש
(הושע י"א ג'):
פסוק לה
• לפירוש "פסוק לה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואבד מנוס" בעת הטביחה לא ימצאו מקום לנוס:
ביאור המילות
"
מנוס, ופליטה". מנוס נופל בבני אדם שיש לו שכל, ופליטה גם בבע"ח:
פסוק לו
• לפירוש "פסוק לו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
קול", והרועים והשרים ישאגו בקול שה' שודד את מרעיתם שיכירו כולם שהוא עונש השגחיי מה':
פסוק לז
• לפירוש "פסוק לז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונדמו נאות השלום" מקום שרעו הצאן שהיה שם שלום נכרתו "
מפני חרון אף ה'":
ביאור המילות
"
נאות". שרשו נוה, ובא על נוה צאן:
פסוק לח
• לפירוש "פסוק לח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
עזב ככפיר סוכו", מוסב על חרון אף ה' שחרון אפו נדמה לכפיר טורף טרף, ועד עתה ישב החרון בסוכו עתה עזב האף את סוכו, ר"ל שאף ה' יצא ממקומו להעניש, ומפרש כי היתה ארצם לשמה "
מפני חרון היונה" שהוא נ"נ שהיה דגלו צורת יונה (שזה היה דגל מלכות אשור ובבל על שם מלכה קדומה שנקראת כן), "
ומפני חרון אף ה'" שנבוכדנצר היה שבט אפו:
ביאור המילות
"עזב". מוסב על חרון אף, מצייר את החרון ככפיר.
"
וסכו". כמו סוכתו. ודרך הכפיר לצאת במדבר שממה, ועז"א כי היתה ארצם לשמה:
- ^ כמו ויתר העמים, ר"ל שאר העמים
