מלבי"ם על ירמיהו ו יא
<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק ו' • פסוק י"א | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֵת֩ חֲמַ֨ת יְהֹוָ֤ה ׀ מָלֵ֙אתִי֙ נִלְאֵ֣יתִי הָכִ֔יל שְׁפֹ֤ךְ עַל־עוֹלָל֙ בַּח֔וּץ וְעַ֛ל ס֥וֹד בַּחוּרִ֖ים יַחְדָּ֑ו כִּֽי־גַם־אִ֤ישׁ עִם־אִשָּׁה֙ יִלָּכֵ֔דוּ זָקֵ֖ן עִם־מְלֵ֥א יָמִֽים׃
"ואת" הנה הם חושבים דבר ה' לחרפה, ואנכי "נלאיתי הכיל את חמת ה' אשר מלאתי", אנכי מוכרח לדבר כי מלאתי חמת ה' התוכחה והעונשים אשר יעד עליהם, ומה אעשה, על מי אדברה? משיב לו ה', "שפוך" את החמה הזאת "על עולל בחוץ" גם "על הבחורים" הגדולים, "וגם איש עם אשה" אבי העולל והבחורים ואמותם "ילכדו", וגם "זקן עם מלא ימים" שהוא אבי אביהם ואבי אבי אביהם, ר"ל שיהרגו המשפחה כולה:
ביאור המילות
"שפוך". ציוי, ה' משיב לו, שפוך את החמה על עולל יחיד, וגם על סוד וקבוץ בחורים רבים:
"מלא ימים". הוא יותר מן זקן, שנמלאו ימיו למות כמ"ש וזקן אשר לא ימלא את ימיו (ישעיה ס"ה):
<< · מלבי"ם על ירמיהו · ו יא · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.