פסוק יט
• לפירוש "פסוק יט" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ובצאתם", בעת שיצאו מן החצר הפנימי "
אל החצר החיצונה", היינו אל לשכות העשרים שהיו בחצר החיצונה והיו מקודשות בקדושת עזרה, ומשם יצאו "
אל החצר החיצונה" המיוחדת "
אל העם", היינו חוץ מלשכות העשרים למקום שלא נתקדש ושם עומדים העם. אז "
יפשטו את בגדיהם והניחו אותם בלשכת הקדש" היינו בלשכת העשרים, ושם "
ילבשו בגדיהם אחרים" וכמ"ש למעלה
(מ"ב י"ד) ושם יניחו בגדיהם, וחזר הדבר עתה, לפרש שזה מפני חשיבותם שיעלו למדרגת הכ"ג אשר פשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקדש והניחם שם, רק הם יבדלו במה שא"צ גניזה רק ליבשום אח"כ שנית, וגם בכ"ג יש פלוגתא אם כשרים ליוה"כ אחר, ומפרש שמה שלא יוכלו לצאת אל העם עם בגדי הקדש, הוא כדי "
שלא יקדשו את העם בבגדיהם" כי תתרבה קדושתם עד שלא יוכלו להתקרב בבגדים אל העם:
פסוק כ
• לפירוש "פסוק כ" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וראשם" גם בזה ינהגו סלסול בעצמם להתדמות אל הכ"ג שהיה מספר ראשו של זה בצד עקרו של זה, שזה נקרא בשם "
כסם" כמו שפי' חז"ל בפ"ד דסנהדרין, וז"ש הגם "
שפרע לא ישלחו" בכ"ז "
ראשם לא יגלחו" בגלוח המורגל רק "
כסום יכסמו" כתספורת בן אלעשה:
ביאור המילות
"
כסם יכסמו". מענין החטה והכוסמת, שהכוסמת גדלה ראשה של זו בצד עקרה של זו:
פסוק כא
• לפירוש "פסוק כא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ויין לא ישתו כל כהן", אמנם על שתיית היין יזהרו כל כהן, אף הכהנים שלא יהיו ראוים לעבודה:
פסוק כב
• לפירוש "פסוק כב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואלמנה וגרושה", גם בזה יתעלו מן מדרגת כ"ה להחמיר ע"ע שלא יקחו אלמנה "
מזרע בית ישראל", שאם יקחו אשה בת ישראל יזהרו שתהיה בתולה לא אלמנה כמעלת הכ"ג, ורק אם האלמנה תהיה בת כהן, וגם בעלה הראשון היה כהן אז יקחוה כדי שלא להתדמות לכ"ג לגמרי:
פסוק כג
• לפירוש "פסוק כג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואת עמי יורו", שהם יהיו ג"כ המורים בין בדיני הקדשים, בין בדיני טומאה וטהרה, והנה דיני קדשים מסורים רק לכהנים שעוסקים בהם ועז"א "
את עמי יורו", אבל דיני טומאה וטהרה ידעו גם ב"י, וכמו שהיה בימי חזקיהו שהיו כולם בקיאים בדיני טומאה וטהרה, רק שהם "
יודיעום" אם נגעה איזה טומאה, וכמ"ש חז"ל דעת זה סדר טהרות:
פסוק כד
• לפירוש "פסוק כד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ועל ריב", שהם יהיו בין הסנהדרין לדון דיני ממונות ונפשות, "
ובמשפטי ישפטוהו" ר"ל עפ"י ד"ת, והנה כבר חשב ישועות חכמה ודעת, שהם נזיקין קדשים טהרות, ומוסיף שגם "
ואת תורתי את חקותי" שהם הלכות של סדר זרעים ונשים, שיש בהם חקים כמו העריות וכלאים וכדו', ותורות, וכן "
בכל מועדי" שהוא סדר מועד "
ישמרו, ואת שבתותי יקדשו", להזהיר על השבת הגם שהותר אצלם אצל עבודה:
ביאור המילות
"
ישפטוהו". את הריב:
פסוק כה
• לפירוש "פסוק כה" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואל מת אדם וכו' כי אם לאב ולאם", שהגם שיקבלו ע"ע זהירות יתירה ככהן גדול, בכ"ז יטמאו לקרובים כי טומאת קרובים מצוה, וכל החומרות הנ"ל אין בהם ביטול מצוה:
פסוק כו
• לפירוש "פסוק כו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ואחרי טהרתו" אמנם יעשו להם גדר אחר שאחר הטהרה מטומאת מת לא יכנסו תיכף למקדש רק ימתינו שבעה ימים.
ביאור המילות
"
יספרו לו". ר"ל אחיו הכהנים יזהרו ממנו ז' ימים:
פסוק כז
• לפירוש "פסוק כז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
וביום בואו אל הקדש", הנה פירשוהו על מנחת חינוך שמקריב הכהן ביום שמתחנך לעבודה, ויפלא מה משמיענו בזה וזיל קרי בי רב הוא, ונראה שדבר זה נצרך גם בבית שני ששבו הרבה כהנים שעבדו עבודה בבית ראשון, ואז הביאו מנחת חינוך
(כמ"ש עזרא ג') ורבים מהכהנים אשר ראו את הבית הראשון) ולמד להם שבשובם לעבודה בבית שני הוצרכו להביא מנחת חינוך מחדש, וכן יחזקאל אשר הובטח לקום בתחיה בבית הג' ועמו הכהנים שיעמדו אז בתחיה הגם שהקריבו מנחת חינוך בעודם עובדים בחייהם במקדש יצטרכו להביא מנחת חינוך מחדש:
פסוק כח
• לפירוש "פסוק כח" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
(כח-כט) "
והיתה להם לנחלה", מוסב למטה, "
והיתה להם לנחלה המנחה והחטאת והאשם", כד"ש
(במדבר י"ח ט') זה יהיה לך מקדשי הקדשים כל קרבנם לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם, ועז"א "
אני נחלתם ואחוזה לא תתנו להם" שאף שהלוים יקחו חלק בארץ לע"ל, הכהנים לא יהיה להם אחוזה כמש"ש
(פסוק כ') בארצם לא תנחל.
"וכל חרם" כמש"ש (פסוק י"ד) כל חרם בישראל לך יהיה:
