מלבי"ם על יחזקאל כ כו
<< | מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ' • פסוק כ"ו | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב • מג • מד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וָאֲטַמֵּ֤א אוֹתָם֙ בְּמַתְּנוֹתָ֔ם בְּהַעֲבִ֖יר כׇּל־פֶּ֣טֶר רָ֑חַם לְמַ֣עַן אֲשִׁמֵּ֔ם לְמַ֙עַן֙ אֲשֶׁ֣ר יֵדְע֔וּ אֲשֶׁ֖ר אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃
"ואטמא", ולפי דעתם לא לבד שלא קדשתי אותם במצותי כי גם "טמאתי אותם במתנותם", במה שצויתי "להעביר כל פטר רחם לה'", כי כפי שהורגלו לעבוד את השמש, היו מיחדים הבכור שהוא קדוש לעבודת המולך שהיה להשמש, זה היה אצלם קדושה ועבודה ומה שציויתי להקדיש לי כל בכור ושלא להקריבו לע"ז זה היה אצלם טומאה, כאילו עי"ז יצאו מקדושתם עד שמצותי שנתתי להטיב להם ולהחיותם ולקדשם היו נחשבים בעיניהם שהם לרעתם ולהמיתם ולטמאותם כי אמרו לטוב רע ולרע טוב, "למען אשמם", ע"כ בא מאמר המוסגר, עתה חוזר למ"ש "להפיץ אותם בגוים ולזרותם בארצות למען אשמם", ר"ל שהגליות (שהם ראויים להם ע"פ מעשיהם) יהיו לשני תכליות,
- א) למען אשים אותם שממה בעבור עונותיהם,
- ב) "למען אשר ידעו אשר אני ה'", שע"י הגליות יכירו אלהותי וישובו אלי באחרית הימים:
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כ כו · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.