מלבי"ם על יחזקאל כג ד


"ושמותן", ואז כבבר נתחלקו בשמות, כי היו נמצאים שבטים שהיו אדוקים בתורת האבות, כמו שבט לוי שלא עבדו ע"ז במצרים ולא בטלו ברית מילה וכן היתה יהודה לקדשו והם היו המיעוט, כי יתר השבטים נקראו "אהלה" שהיה להם אהל בפ"ע נפרד מה', והיא היתה "הגדולה", ר"ל שהם היו הרוב, "ואהליבה" שהם שבט לוי ויהודה שהי' אהלי בה, והיו צדיקים וה' שוכן בם שהם היו לה', ובכ"ז היתה "אחותה", ר"ל לא נפרדו אז והיו גוי אחד "ותהיינה לי", ה' ארש את שתיהן לו לעם במ"ת:

"ותלדנה בנים ובנתו" שפרו ורבו בא"י ואז נתחלקו לשתי ממלכות, ור"ל הגם שבמצרים נתחלקו בשמות בכ"ז היו אח"כ שתיהן לי עוסקים בעבודתי, ונקראו שתיהן בשם אחד, עד אח"כ שילדו בנים ובנות, אז נתחלקו בימי ירבעם, עד שבימי אחאב התחילו לעבוד את הבעל, ואז נתחלקו שנית, אם בשם, אם במקום מגורתן, כי אז "ושמותם שמרון אהלה" ששומרון הקבעה לעיר מלכות אפרים ונקראה ביחוד בשם אהלה, כי אז נפרדו מה' לגמרי "וירושלים" היתה לעיר מלכות יהודה ונקראה "אהליבה" ששם נשאר מקדש ה':


ביאור המילות

"אהלה". אהל שלה מופרדת מבעלה:

"אהליבה". היינו אהלי בה:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.