מלבי"ם על יואל ד ג

<< | מלבי"ם על יואלפרק ד' • פסוק ג' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


יואל ד', ג':

וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ׃



"ואל", בין מה שהחזיקו גם בגופם כקנין כסף "וידו גורל עליהם" מי יקחם לעבד ושפחה והיו נקלים בעיניהם כ"כ עד "שנתנו את הילד בזונה", שאם היו לישראל בן ובת נתנו את הילד לאתנן זונה ואת הילדה מכרו ביין:

ביאור המילות

"ידו גורל". שמשליך הגורל ביד על הדבר או אל הדבר, כפי שיעלה הגורל עליו. וכן ידו עליה (ירמיה נ"א) וידו אבן בי (איכה ג'):

"וישתו", ר"ל לא קנו היין למסחר רק לשתיה, ובמחיר יין של שתיית איש אחד נתנו הילדה:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.