פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויראני את יהושע הכהן הגדול", ראה בנבואה איך יהושע "עומד לפני מלאך ה'" שדן אותו על מעשיו, והשטן שהוא המקטרג "עומד על ימינו לשטנו" כי המלמד חובה נצב לשמאל המלאך השופט שהוא ימין יהושע העומד כנגדו, ומבואר פה שהיה על יהושע שני מיני דינים דין אחד על עצמו שהיה עליו איזה קטרוג, וכבר היה הקטרוג הזה בעת שהשליכוהו לכבשן האש (שזה היה בזמן קדום) שאז עמד לדין אם הוא ראוי שיעשה לו נס ע"י המלאך ואז קטרג עליו השטן, ואז.


 

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר ה'", שמע שה' שהוא בעל הרחמים אמר אל השטן, שיגער בו מצד שני ענינים,

  • א) "יגער ה' בך השטן" שיגער בו מצד שהוא ה' בעל הרחמים המטה בריותיו לזכות,
  • ב) "יגער ה' בך" מצד שהוא "הבוחר בירושלים", ומצד זה יציל את הכ"ג אשר שמשו אבותיו במקדש, ובזה החליט הדין שראוי אל הנס שינצל, ועז"א "הלא זה אוד מוצל מאש", ר"ל הגם שאינו ראוי שיעשה לו נס כמו חמו"ע שלא שלט האש בם כלל אף בבגדיהם כי יהושע נשרפו בגדיו, וא"כ הוא אוד ששלט בו האש קצת, בכ"ז הוא מוצל מאש שלא תשלט האש בגופו, הגם שתבער בבגדיו:


ביאור המילות

"אוד". עץ שאחזה בו האש קצת:

 

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויהושע", עוד ראה שהיה עליו דין שני אם ישמש בכהונה גדולה, ופי' חז"ל שזה היה מפני שבניו נשאו נשים נכריות (כי מה שתמה ע"ז הראב"ע שזה היה אחר מותו, אינו תימה, שמה שנזכר בנחמיה שנמצא מבני אלישיב (מבני יהושע) שנשאו נכריות פירוש שכבר נשאו מימים רבים כקבלת חז"ל), ולכן היה "לבוש בגדים צואים", כי מפני שהיה הדין על הבגדים מצייר שתחת בגדי כהונה לבש בגדים מורים על עונותיו, וגם תפס ציור הזה ממה שהיה בפועל שנשרפו בגדיו כי בגדיו היו צואים ולא היו ראוים לנס:


 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויען ויאמר אל העמדים לפניו", המלאך אמר אל הממונים תחתיו להעביר פשע ולכפר חטאת, "הסירו הבגדים הצואים" מעליו, ר"ל שלא ישא עונש בעון בניו, וגם י"ל שבניו גרשו נשותיהם, ובאר לו כוונת המשל "ראה העברתי מעליך עונך", ר"ל העונות שהם עליך מבחוץ ע"י הבנים שהם דמיון הבגדים שהם מבחוץ, העברתי "ותלבש בגדים נקים", ר"ל תלבש זכיות תחתיהם:


ביאור המילות

"מחלצות". יל"פ שבא על הבגד התחתון הסמוך לחלציו, ועל המחלצות (ישעיה ג') ת"י כתוניא, ובזה יצדק מ"ש אח"כ וילבישוהו בגדים היינו בגדים עליונים. ואם מחלצות כוללים כל בגד שחולצים ופושטים אותו פי' וילבישוהו קודם לכן, וכמ"ש דוגמאות לזה באילת השחר (כלל מ"ג):

 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ואומר", כאשר ראה הנביא שהועברו פשעיו, בקש בעבורו ואמר "ישימו צניף טהור על ראשו", היינו שישוב אל מעלת הכהונה הגדולה וילבש את המצנפת שהיא אות הכהונה הגדולה, ונתקבלו דברי הנביא "וישימו הצניף על ראשו, וגם הלבישוהו בגדים" שהם יתר בגדי כ"ג:


 

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויעד מלאך ה'", אז בעת הלביש אותו בגדי כ"ג העיד והתרה בו בשם ה':


 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אם בדרכי תלך", שיתנהג במדות ה' מה הוא רחום וחנון כמש"פ חז"ל על והלכת בדרכיו, "ואם את משמרתי תשמר", הוא משמרת תורת ה' ומצותיו, "וגם אתה תדין את ביתי" שישגיח על עבודת הבית ודיני הקרבנות, "וגם תשמר את חצרי" את חצרות המקדש להשגיח על משמרת הבית בכל פרטיו, אז אני מבטיח לך "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה", ר"ל שהגם שהכהנים בזמן הזה הם בני אדם שוכני בתי חומר ומדרגתם יהיה שפלה ממדרגת המלאכים, יצא ממך חוטר לעתיד לבא שישמשו בבית השלישי שהם יתקדשו כמלאכים והם יהיו מהלכים בין המלאכים הנצחיים העומדים לפני ה' ויתהלכו עמהם בחייהם, ונבואה זו מלבד שהיתה פרטית על יהושע כנז', היתה ג"כ כללית ונבואה עתידה על זרעו, שמצד זה ראה את יהושע ר"ל את זרעו שנקראו על שמו, שלפעמים יהיו עומדים במשפט והשטן יקטרג עליהם שישרפו באש, שזה היה בעת השמד בימי אנטיוכס אשר רצה לכלות כהני ה', וה' גער בהשטן והיה כאוד מוצל מאש כמו שהיה בימי החשמונאים שנצולו בנס ובהשגחת ה', וגם היה קטרוג על כהונתם וה' מחל עונם והלביש אותם מחלצות, בפרט למ"ש הרי"א שהבגדים הצואים רומז על דור החשמונאים שלבשו בגדי מלכות שהם בגדים הבלתי נאותים לכ"ג משרת בהיכל ה', וה' העביר אותם מעליהם בימי הורדוס, שאז סר מעליהם גאות המלוכה וגסות הרוח שזה רמז בצניף הטהור שיושם על ראשם, שהמצנפת בא לכפר על גסות הרוח, שלא יהיה עליהם עטרת המלוכה רק מנצפת הכהונה לבד, והבטיח לו שלעתיד יתן לו בנים מהלכים בין המלאכים בבית עולמים:


ביאור המילות

"ונתתי לך". כמו אשר נתן לדוד המלך בן חכם (דה"ב ג' י"א):

 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמע נא יהושע", עתה באר לו מתי יהיה לו בנים מהלכים בין העומדים הנצחיים שזה יהיה לימות המשיח, וא"ל שישמע היעוד הזה העתידי "הוא ורעיו היושבים לפניו", שהם הת"ח תלמידיו "כי הם אנשי מופת" וראוים לנבואה וחז"ל פי' שרעיו היו חמו"ע, "כי הנני מביא את עבדי צמח", ר"ל שבאחרית הימים אביא את מלך המשיח, וקראו בשם צמח לרמז כי עתה נכרת חוטר מגזע ישי והוא נעלם טמון בארץ, רק הוא דומה כזרע הטמון במעמקי האדמה אשר בעתו יצמח ויתגלה ומתחתיו יצמח, וע"ז רמז שם זרובבל שנזרע בבבל, ר"ל שהיה דומה כזרע הנזרע בארץ שממנו יצמח צמח בבוא תור הגאולה:


 

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הנה האבן", בעת שיסדו בנין הבית ע"י זרובבל והכינו את האבן הראשה, היינו את האבן פינה שמניחים ראשונה ביסוד הבנין, מסר זרובבל את האבן ליהושע שהוא יניח אותו בהיסוד, באשר הוא כהן לאל עליון, ויהושע חקק על האבן דמות של שבעה עינים, לרמז בזה ששבעה עיני ה' המשוטטים בארץ, שהוא השפעת שבעה כוכבי לכת שע"י ינהיג ה' ההנהגה הטבעיית הסדורה מן ימי בראשית להנהיג בם את עולמו ועל ידם ישיגח בעולמו, יהיו חקוקים עתה על אבן זה, דהיינו על המקדש אשר יבנו בו, שמעתה תהיה השגחת ה' ע"י המקדש אשר ישכן שם ומשם ישגיח בעולמו. והנה שבעה עינים אלה שהם המשגיחים באמצעות ז' כוכבי לכת הם מושכים את שפעם משבעה עינים עליונים וגבוהים מהם גבוה מעל גבוה, עד שבעה ספירות הבנין שמשם תרד השפע וההשגחה דרך עינים התחתונים שהם ז' כוכבים, ובמה שחקק באבן הזה שבעה עינים רמז ג"כ למשוך אל האבן הזה עינים ההשגחיים העומדים בראש, (וידוע ששבעה עינים העליונים ישפיעו אל אבן הראשה הידועה שהוא מדת מלכות שהוא אבן אשר מאסו הבונים, עז"א על אבן אחת שבעה עינים), ע"ז אמר אליו ששבעה עינים אשר חקק יהושע על האבן היסודי הם מעשה ב"ו ולא יתקיימו, כי בזה"ז מושלים עינים התחתונים שהם הכוכבים והמערכת, אבל בעת שאביא את עבדי צמח אז "הנני מפתח פתוחה", אז אפתח אני פתוחי חותם הזה וציור העינים, וכמו שיבאר זה במחזה שראה אח"ז, ואז "משתי את עון הארץ ההיא" כי אז לא יחטאו עוד ועונות הקודמים אסלח, ואז.


ביאור המילות

"מפתח פתוחה". כמו ופתחת עליהם שמות בני ישראל (שמות כ"ח), שיחקוק צורת עינים על האבן:

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ביום ההוא תקראו", כי בעת הנחת היסוד הביאו עצי גפן ותאנה ועשו מהם צל שתחתיהם עמדו הבונים והמיסדים לכבוד, ששם עמדו בהמון חוגג, אומר "שאז תקראו איש לרעהו אל תחת גפן", בעת שיהיה פתוח העינים על ידי שאז יהיה שלום בארץ לא עתה, וכמו שיבאר בסמוך: