פסוק יב
• לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי כה אמר ה'", הודיע להם שבכ"ז כבוד ה' והשגחתו ילך עמהם בכל מקומות פזוריהם לידות את קרנות הגוים המריעים להם עד שיבא העת לגאלם ושישכון כחומת אש סביב ירושלים, והנביא אומר בשם ה' "
אחר כבוד שלחני אל הגוים השוללים אתכם", צייר שכבוד ה' הולך עמהם בין הגוים, ר"ל בכ"מ שהם הולכים בגולה גם כבוד ה' (שהוא כינוי להשגחתו הפרטית) הולך עמהם, ואת הנביא "
שלח בשליחות אחר כבוד", ר"ל שאלך אחרי כבוד ה' ולהכריז ולהודיע "
אל הגוים השוללים אתכם" להודיעם "
שכל הנוגע בכם כנוגע בבבת עינו" של הכבוד הנזכר, שמצייר את הכבוד כאילו יש לו עינים, שהם עיני ההשגחה (כמ"ש למרות עיני כבודו, שר"ל העינים של כבוד ה' כי השגחת ה' שהם העינים המשוטטות בכל הארץ הם מיוחסים לכבודו והחוטא ממרה עינים של כבוד ה' שהכבוד צופה על מעשיו), וכל הנוגע בכם לרעה נוגע בבבת עינו של כבוד ה' הצופה ומשגיח עליכם בגלותכם:
ביאור המילות
"אחר כבוד". יציין הכבוד (שהוא כבוד ה') בעצם מופשט, ולו יתיחסו עיני ההשגחה, והנוגע בכם נוגע בבבת עין הכבוד, כמ"ש וראיתם כבוד ה' כי שמע ה' את תלונותיכם, שהשגחתו תיוחס אל כבודו, המלא כל הארץ:
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כי הנני מניף את ידי עליהם", על הגוים השוללים אתכם ע"י הארבעה חרשים שידו אותם, "
והיו שלל" לישראל "
עבדיהם" אשר שללו אותם, "
וידעתם", ר"ל ואם לא תאמינו עתה לשליחותו אז תדעו שהייתי שליח מה' להזהיר אתכם בל תגעו בבבת עין כבודו:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
רני", אחר שהודיע האזהרה שהזהיר ה' על ידו את האומות בל ירעו לישראל בגולה כי ה' משגיח עליהם, משים פניו אל בת ציון שתרון ותשמח על הישועה שתבא באחרית ימי הזעם שאז "
אבא אליך לשכון בתוכך", כמ"ש ולכבוד אהיה בתוכה:
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונלוו גוים רבים אל ה'" שיתגיירו ויקבלו דת האמת ובכ"ז "
ושכנתי בתוכך" היינו בתוך ישראל כמ"ש והתהלכתי בתוככם, "
וידעת כי ה' צבאות שלחני אליך", כי השליחות הקודם היה להזהיר את הגוים, ושליחות זה הוא אליכם לבשר אתכם כי יש תקוה:
פסוק טז
• לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ונחל ה' את יהודה חלקו", מבואר ביחזקאל
(סי' מ"ה וסי' מ"ח) כי בחלוקת הארץ לעתיד ירימו תרומה את חבל הארץ שהיתה נחלת שבט יהודה ויהיה קדש ה', ששם יעמוד המקדש וסביב לו יהיה מושב הכהנים והלוים ועיר ירושלים שלעתיד שתהיה רחוקה מן המקדש מ"ה מיל והנותר ברצועה בארך יהיה שייך אל המלך המשיח ויהיה ג"כ תרומת קדש, ויהודה יקח חלקו מצפון לתרומת הקדש, וז"ש שהחלק שהיה ליהודה בחלוקת יהושע על אדמת הקדש ינחל ה', שתהיה נחלת ה', עד "
שה' ינחל את יהודה", ר"ל יקח נחלתו שהוא "
חלקו" שהיה לו "
על אדמת הקדש, ובחר עוד בירושלים" ולא ישנה מקום המקדש הגם שעי"ז יצטרך לקחת חלקו של יהודה, כי תרומת הקדש תשתרע ברוחב ע"ה מיל, כמובאר ביחזקאל שם:
ביאור המילות
"ונחל ה'". לדעת המפרשים הוא כמו והנחיל, וזה זר מאד, שכ"מ שבא פעל נחל בקל הוא על הנוחל לא על המנחיל, וע"כ פי' שה' יהיה הנוחל שיקח חלק של יהודה כמ"ש בפי': 