מלבי"ם על הושע ד יב



"עמי בעצו ישאל", עמי שואל את הפסל של עץ להשיג ממנו מענה, והוא אינו עונה אותם, רק עץ אחר יגיד להם התשובה שהוא "המקל" המוכן להכות אותם הוא "יגיד לו" התשובה, הוא "יגיד לו כי רוח זנונים התעה" אותם מני דרך, וע"י הרוח הזה "זנו מתחת אלהיהם". והמליצה שע"י המקל המכה בהם יודע להם שתעו מני דרך:


ביאור המילות

"ומקלו". המקל שמכה אותו, ויל"פ מקלו של עצו, כאילו מן העץ עצמו שעובד אותו יוקח מקל לרדותו בו, כי העון הוא המכה, כמ"ש החמס קם למטה רשע (יחזקאל ז'). וכבר בארתי (ירמיהו א' י"א) ששם מקל מיוחד להכאה, והעשוי למשען יקרא בשם מטה, ולפירוש המפרש היל"ל ומטהו יגיד לו ?:

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.