מלבי"ם על בראשית מב לג
| מלבי"ם על בראשית • פרק מ"ב • פסוק ל"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לג • לד • לו • לז • לח •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֣אמֶר אֵלֵ֗ינוּ הָאִישׁ֙ אֲדֹנֵ֣י הָאָ֔רֶץ בְּזֹ֣את אֵדַ֔ע כִּ֥י כֵנִ֖ים אַתֶּ֑ם אֲחִיכֶ֤ם הָֽאֶחָד֙ הַנִּ֣יחוּ אִתִּ֔י וְאֶת־רַעֲב֥וֹן בָּתֵּיכֶ֖ם קְח֥וּ וָלֵֽכוּ׃
(לג - לד) "ויאמר אלינו האיש". הם לא ספרו לאביהם כל הוכוח שעל ידו החליט בברור שהם מרגלים רק שהיה חשד בעלמא, ויען שאמרו לו שהם אחים ושיש להם עוד אח קטן, שזה להצטדק שהאב שאין לו רק י"א בנים לא יניחם ללכת לרגל את הארץ שהוא מקום סכנה כנ"ל. עפ"ז אמר להם,
- א] שאינו מאמין להם שהם אחים,
- ב] אינו מאמין שיש להם אח קטן, ובזה נתן להם שתי בחינות.
- א] "בזאת אדע כי כנים אתם אחיכם האחד הניחו אתי", ר"ל שבזה יתברר שאמרו אמת שהם אחים, שאם אינם אחים לא ימצא ביניהם אחד שירצה להשאר באשר יירא שיניחו אותו פה ולא ישובו ויתחייב מיתה, וזה הברור "שכנים אתם", ר"ל שדברתם נכונה שאתם אחים, ועדיין לא יתברר שאינם מרגלים כי גם האחים יוכלו להיות מרגלים, אבל "כשתביאו אחיכם הקטן, אדעה "גם זאת "כי לא מרגלים אתם", שאם אתם מרגלים, לא ירצה האב לשלח אתכם את אחיכם הקטן לסכנה, אחר שאביכם יודע האמת יפחד שהאמת יתברר ולמה ימית גם הקטן, ואז "את אחיכם אתן לכם ואת הארץ תסחרו", גם בזה שנו כי יוסף לא אמר להם רק שאם יביאו את הקטן לא ימותו, אבל לא יהיה רשות לסחר את הארץ, כי עדיין ישאר עליהם איזה חשד, וגם העלימו מיעקב שאסר את שמעון ואמרו את אחיכם הניחו אתי: