מלבי"ם על בראשית מא נב
| מלבי"ם על בראשית • פרק מ"א • פסוק נ"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ח • ט • י • יא • יב • יג • טו • טז • יט • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לט • מ • מא • מב • מג • מד • מה • מו • מז • מח • מט • נב • נג • נו • נז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאֵ֛ת שֵׁ֥ם הַשֵּׁנִ֖י קָרָ֣א אֶפְרָ֑יִם כִּֽי־הִפְרַ֥נִי אֱלֹהִ֖ים בְּאֶ֥רֶץ עׇנְיִֽי׃
(נב) "ויקרא יוסף." מספר צדקת יוסף, שמן קריאת שמות בניו מבואר שעשה סימנים לעצמו שלא ישכח ימי עניו בעת הטובה, וזה דרך השלמים שמטעם זה נצטוינו לאכול מצות ומרורים בליל שמורים לזכר הגלות בעת החירות, כי הגלות סבת החירות והרעה תביא את הטובה, וכמ"ש ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה, ע"כ "קרא שם הבכור מנשה," כדואג "על שנשה את עמלו ובית אביו "ומצטער ע"ז, "ושם השני קרא אפרים", להורות כי הפרהו ה' רק בארץ עניו, שהעוני גרם את גדולתו: