מלבי"ם על בראשית ל כז
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ל' • פסוק כ"ז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ח • יא • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כב • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • לד • לה • לו • לז • לח • לט • מ • מא • מב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֤אמֶר אֵלָיו֙ לָבָ֔ן אִם־נָ֛א מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ נִחַ֕שְׁתִּי וַיְבָרְﬞכֵ֥נִי יְהֹוָ֖ה בִּגְלָלֶֽךָ׃
(כז) "ויאמר אליו לבן". לבן השיב שתי תשובות, תחלה השיב כפי שטתו, שהעבודה היתה בשביל הבנות, שעפ"ז טוען יעקב שנשותיו המה כקנין כספו שיכול להוציאם אל ארץ אחרת, עז"א "נחשתי ויברכני ה' בגללך", ר"ל ראיתי שכל ברכתי היא רק בגללך, ואם תצא מפה אשוב להיות דל ורש כבתחלה ויתגלה למפרע שלא עבדת לי מאומה, כי כל פרי העבודה ומה שהרוחתי עי"ז יהיה כאין בצאתך, ואדעתא דהכי לא נתתי לך בנותי, שזה דומה כמי שקנה שדה מחבירו בעד מעות ואח"כ חזר הקונה והשליך את המעות לים שמתבטל הקנין:
<< · מלבי"ם על בראשית · ל כז · >>