מלבי"ם על בראשית כ ז

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק כ' • פסוק ז' |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ', ז':

וְעַתָּ֗ה הָשֵׁ֤ב אֵֽשֶׁת־הָאִישׁ֙ כִּֽי־נָבִ֣יא ה֔וּא וְיִתְפַּלֵּ֥ל בַּֽעַדְךָ֖ וֶֽחְיֵ֑ה וְאִם־אֵֽינְךָ֣ מֵשִׁ֔יב דַּ֚ע כִּי־מ֣וֹת תָּמ֔וּת אַתָּ֖ה וְכׇל־אֲשֶׁר־לָֽךְ׃



(ז)" ועתה השב אשת האיש", כי אינה פנויה, ואל תחשוב שלא ירצה לקחתה בחזרה אחרי אשר הוטמאה, "כי נביא הוא" ויודע האמת, וגם הוא טעם על שהיא א"א כי נביא הוא ולו דין אחר מדין ב"נ. ובמ"ש אחותי היא לא נתגרשה ממנו," ויתפלל בעדך וחיה", אחר שבאמת חטאת רק אני עצרתי בעדך ע"י עצירת הנקבים ולולא זה היית חוטא א"א שתחיה מחולי זאת רק ע"י תפלתו, "ואם אינך משיב דע כי מות תמות". נתחייבת שתי מיתות על גזל ועל א"א," וגם אתה וכל אשר לך". כי מצד הגזל נתחייבו כל העם כי ב"נ מצווים על הדינים, שלכן נתחייבו כל בעלי שכם מיתה מפני שלא מיחו בשכם כמ"ש הרמב"ם: