מלבי"ם על איוב לו לג

<< | מלבי"ם על איובפרק ל"ו • פסוק ל"ג |
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • לב • לג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ל"ו, ל"ג:

יַגִּ֣יד עָלָ֣יו רֵע֑וֹ
  מִ֝קְנֶ֗ה אַ֣ף עַל־עוֹלֶֽה׃



"יגד עליו רעו", שאז בהחלץ אור העלעקטרי מן האדים יתהוה הרעם והברק כמ"ש חכמי הטבע, ודבר זה יגיד ויבשר שנשברו העבים וירד הגשם, ומצייר במליצתו כאילו אז יצא קול תרועה שהוא קול הרעם, (שכמו שתצא התרועה מן הקנה האבוב והחלול כן תצא תרועת הרעם) "מקנה אף על עולה", התרועה "עולה על", היינו שעולה למעלה, "מקנה אף", מן הקנה החלול של האף, שנשמע כאלו מתריעים בקנה, והקול נשמע כקול אף וקצף, וידוע שהמשוררים הקדמונים ציירו את הרעם כתרועת אף וחמה העולה למעלה, עפ"ז צייר שרעם התרועה עולה מקנה אף וחמה, וזה מגיד ומבשר את הגשם:

ביאור המילות

"רעו". מענין תרועה, "מקנה", פרשתי מענין קנה וסוף קמלו, שהקנה היה חלול ואביב והיו מתריעים בו ובא הקו"ף בלא דגש להקל כמ"ש במכלול שלפעמים יפול הדגש. ויל"פ מקנה מענין קנאה, כמו סמל הקנאה המקנה (יחזקאל ח' ג'), תרועה של קנאה ואף העולה על למעלה, והוא יגיד על המטר ויבשר הגשם:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.