מלבי"ם על איוב כד כ
<< | מלבי"ם על איוב • פרק כ"ד • פסוק כ' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יִשְׁכָּ֘חֵ֤הוּ רֶ֨חֶם ׀ מְתָ֘ק֤וֹ רִמָּ֗ה
ע֥וֹד לֹֽא־יִזָּכֵ֑ר
וַתִּשָּׁבֵ֖ר כָּעֵ֣ץ עַוְלָֽה׃
"ישכחהו", שהנערה אשר יפתה אותה לזנות עמה, אחרי שמלא בה תאותו ימאס בה ובוחר באחרת שמשקה אותה כוס עקרין לבל תלד ובל תכחש יופיה. והראשונה יושבת כאלמנה חיה שוממה ועצובה, וז"ש "ישכחהו רחם מתקו רמה", ר"ל הנערה אשר פתה אותה במרמה וגלה ערותה (ע' באור המלות) ישכחהו אח"כ, כי "עוד לא יזכר" אצלו הרחם הזה, שאח"כ לא יבוא אליה עוד ושוכח אותה, "ותשבר כעץ עולה", והעולה (שהיא הנערה הזאת עולת ימים אשר זנה עמה) תשבר כעץ שנשבר אחר שיבש ליחו, כי אז.
ביאור המילות
"רחם מתקו רמה", רחם כן תקרא העלמה, כמו רחם רחמתים (שופטים ה') וזה דרך בזיון (עי' רד"ק בשרשים ור"ש בן מלך שם) ורמה לשון מרמה ומתק מענין סוד כמו נמתיק סוד (תהלות נ"ה) ומתק שפתים (משלי י"ז) מתק רעהו (שם כ"ז), שרמה את הנערה בדברי פתויו לגלות לו מסתורה.
"עולה", כן קורא הצעירה לימים בלשון בזיון, כמו יסגירני אל אל עויל, שמורכב מן עול ימים ומן עול, וכן מורכב מן עולה ומן עוילה:
<< · מלבי"ם על איוב · כד כ · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.