מלבי"ם על איוב ח יד

<< | מלבי"ם על איובפרק ח' • פסוק י"ד | >>
ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כא • כב • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


איוב ח', י"ד:

אֲשֶׁר־יָק֥וֹט כִּסְל֑וֹ
  וּבֵ֥ית עַ֝כָּבִ֗ישׁ מִבְטַחֽוֹ׃



"אשר יקוט" ויכרת "כסלו ומבטחו" אשר הוא דומה "כבית עכביש", בעת יתמוטט מעט ולא ימצא חית ידו, אז אף בעת אשר -

ביאור המילות

"יקוט", פי' מענין כריתה. ויל"פ מענין כמעט קט, שכסלו נעשה קטן וחלוש.

"כסלו, מבטחו", כבר התבאר (ד' ו') שהכסל הוא הבטחון מן הרע, והתקוה או הבטחון כולל גם אל השגת הטוב. ור"ל "שמבטחו" דומה "לבית עכביש", שהוא ארוג מחוטים היוצאים מגוף העכביש, כן מבטחו אין לו שורש רק בעצם דמיונו, וקוריו לא יהיו לבגד וכאין נחשב, כי אין לו סמיכה רק בכח דמיונו הכוזב: