מלאכת שלמה על מדות א

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א עריכה

ובעה"י המקבל משמרות ומעמדות. והרבה עמו פדות. נתחיל מסכת מדות.

הכהנים שומרים:    כך צ"ל. וכתבו תוספות ז"ל בפ"ק דב"מ דף י"א דהא דאמרינן בשלהי החליל דמגיפי דלתות שבמקדש היו נוטלין שכרן מלחם הפנים אינו מותר אלא לכהנים היינו לשלשה מקומות דתנן הכא שהיו שומרים הכהנים:

ובבית המוקד:    בגמרא בריש תמיד פריך וחד שומר הוא דהיה לבית המוקד ורמינהו שנים שערים היו לבית המוקד אחד פתוח לחיל וא' פתוח לעזרה ומשני אביי כיון דגבי הדדי הוו קיימי סגי להו בחד שומר מביט לכאן ולכאן וכתבתיו שם רפ"ק דתמיד יותר מבואר:

והלוים בעשרים ואחד מקום:    ביד פ"ג דהלכות ביאת מקדש סימן ב':

על ה' שערי העזרה:    גרסינן וכדפי' רעז"ל דהאי תנא סבר חמשה שערים בלבד היו לעזרה ואפי' וכו'. [והר"ר יהוסף ז"ל הגי' ס"א משערי וכתב עוד דבס"א ל"ג מילת לתוכו] ועיין בתוספות פרק שני דייני דף ק"ו. ואיכא תנא דס"ל דחמניא הוו. ועיין במה שפי' רעז"ל לקמן ס"פ שני. ובגמרא פ"ק דתמיד בעי מ"ש הר הבית דעבדינן שמירותן בין דאפנות בין דאשערים מבפנים דהיינו מתוכו ומ"ש עזרה דעבדינן שמירותן מבחוץ בין אפנות בין אשערים ומשנינן הר הבית שאם ייעף ורוצה לישב יכול לישב עבדינן מתוכו אבל עזרה שאם ירצה לישב אינו יכול דאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד הלכך עבדינן מבחוץ וכבר בארו רעז"ל. וביד שאר פרקין בפ"ח דהלכות בית הבחירה:

לשכת הקרבן:    היא לשכת הטלאים א"נ לשכה היתה מיוחדת לבקר בה הקרבנות ממומין:

אחורי בית הכפורת:    לשכה אחת היתה במערב והיה לול קטן בכותל מערבי פתוח מקודש הקדשים ולאותה לשכה והלשכה היתה פתוחה לעזרה כנגד הלול להכשיר אחורי בית הכפורת לשחיטת קדשים דקרינן ביה פתח אוהל מועד כדאיתא בט' איזהו מקומן כרא"ש ז"ל. לשכת הפרוכת שהיו אורגין הפרכות הראב"ד ז"ל:

משנה ב עריכה

איש הר הבית:    בתוספתא דפ"ק דכלים קרי ליה ר' אליעזר לאיש הר הבית בעל הפיל כלומר ממונה בודק ומחפש כמו אין פולין לאור הנר. וכיוצא בזה שני"ו בפ"ק דשקלים לפי' אחד בן ביבי על הפקיע. ואיתא בגמרא פ"ק דתמיד:

איש הר הבית שלום עליך:    בפירושי רבותינו שבשפירא מפ' דאע"ג דאמרינן הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה זהו במשכים לפתחו שעומד בפתח הבית וכל אדם שעובר לפני ביתו נותן לו שלום אין זה נכון אבל אם יפגע אדם אח חברו בר"ה יש לו ליתן כמו כן בכאן וגם הא דאמרינן במסכת מגילה פ"ק אסור לו לאדם שיתן שלום לחברו בלילה חיישינן שמא שד הוא שמא בעזרה לא היה רשאי שום שד ליכנס ולי נראה שמרחוק אסור ליתן לו שלום מפני שאינו מכיר אבל כשמכירו כגון הכא שפיר דמי והא נמי דאמרינן שאסור ליתן שלום קודם שיתפלל ה"מ כשכבר הגיע זמן התפלה אבל בלילה כגון הכא דלא הגיע זמן התפלה עדיין שפיר דמי הראב"ד ס"ל במסכת תמיד וכן כל אשר תמצא כתוב בשמו או בשם הרא"ש ז"ל במסכתא זו אינו אלא משם:

ורשות הי' לו לשרוף את כסותו:    ואין כאן משום בל תשחית דהפקר ב"ד הפקר הרא"ש ז"ל. ואמרינן בפ"ק דמסכתא תמיד דכי הוה ר' יוחנן מטי להא מתני' הוה בכי אמר הכי אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין ק"ו שלא של אונס שינה על אחת כמה וכמה. וביד פ"ז דהלכות כלי המקדש סימן ד':

משנה ג עריכה

חמשה שערים היו להר הבית:    ביד בפ"ה דהלכות בית הבחירה בי' ב':

קיפונוס מן המערבי:    בפתרוני הר"ר שמואל כחסיד י"מ מסלה דכתיב בקרת היינו קיפונום ולפי זה נוכל לומר למה נקרא שמו קיפונום נוטריקון שמקיף כלפי מקום הנס דהיינו אחורי בית הכטרת שהיתה מסלה מקפת כלפי לול שאחורי בית הכפרת ששם היה עיקר מקום הנס דהיינו שהשכינה שורה ע"ג הכפרת וגם מקום הארון אינו מן המדה הראב"ד ז"ל:

טדי מן הצפון:    טדי בדלית עי' בתוי"ט מ"ש בשם פסקי תוס' וצריך עיון בבי' הרד"ק ז"ל בספר יחזקאל שכתב גבי פסוק ויעש את אלים ששים אמה ואל החצר וגו' כמו שאמור במשנה מדות חמשה שערים היו להר הבית שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה נורה פי' שם איש מן הצפון לא הי' משמש כלום כי דומה שנפל שם טעות דבלאו הכי יש שם טעות אחר ע"ש:

לא היה משמש כלום:    אלא בעל קרי יוצא בו לר"א בן יעקב כדמפרש בשלהי פירקין. וקשה לע"ד דהא לקמן בר"פ שני פירשו הרמב"ם ורעז"ל ומקיפים ויוצאין דרך שמאל פי' דרך שער הטדי הירי היה משמש ג"כ יציאה ולמי שאירעו דבר משמע דמשמש נמי כניסה וכמו שאכתוב שם בס"ד:

שער המזרח עליו שושן הבירה צורה. שבו כהן גדול השורף את הפרה וכל מסעֲדֶיהָ יוצאין להר המשחה:    כך צ"ל. ומלת יוצאין קאי אכ"ג ואמסעדים דגרסינן בסימן ו' ופרה וכל מסעדיה יוצאין קאי נמי אפרה. [וי"ס דגרסי נמי הכא שבו כה"ג השורף את כפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין וכו']. וז"ל הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה ומשער זה היה יוצא כהן והפרה ומשמשיה להר הזתים ומן השער הזה היו מוציאין ג"כ כל הצריך בשריפתה והוא מה שאמר וכל מסעדיה ע"כ. ואיתה להאי בבא בפ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ח:)

יוצאין להר המשחה:    פי' דרך זה הפתח שבמזרח יוצאין. וכבש היו עושין מהשער הזה להר הזיתים מפני קבר התהום הר"ש ז"ל וכדכתיבנא:

משנה ד עריכה

שבעה שערים. וכו':    פ"ק דיומא דף י"ט ותוספות פ' שני דייני גזרות דף ק"ו. ובגמרא פ"ק דתמיד דף כ"ז. ופי' הרב ר' שמעיה ז"ל שבעה שערים היו בעזרה בעזרת ישראל:

שער ניקנור הוא:    שער האיתון והוא משמש כל כניסה ויציאה של עזרה הגדולה איתון לשון ביאה כמו אתא בוקר ע"כ. [הגה"ה ירושלמי דעירובין פ' כיצד מעברין דף כ"ב ע"ג גרסינן שבעה שמות נקראו לו לשער המזרחי שער סור שער היסוד שער חרסות שער איתון שער התווך שער חדש שער העליון. שער סור ששם היו טמאים פורשים הדא היא דכתיב סורו טמא קראו למו שער היסוד ששם היו מייסדין את ההלכה שער חרסות שהוא מכוון כנגד זריחת החמה היך מה דאת אמר האומר לחרס ולא יזרח שער האיתון שהוא משמש כניסה ויציאה שער התווך שהוא מיוסד בין שני שערים שער חדש ששם חדשו סופרים את ההלכה שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל החיל ועזרת הנשים ומעלה יתירה היתה בבית העולמים ע"כ. ומתני' דלא כאבא יוסי בן חנן דאית ליה י"ג שערים היו במקדש לקמן ס"פ שני ותנן לה נמי סתמא בפרק ששי דמסכת שקלים. וכתבו תוספות בשם ר"ת ז"ל שם דף ק"ו דלעולם ס"ל לההוא תנא דשבעה שערים היו בעזרה והא דחשיב י"ג היינו עם השערים הקטנים דהכל חשיב תדע דהא חשיב משפשין שהיו לשער ניקנור אבל גדולים לא היו בעזרה אלא שבעה ע"כ]:

שני לו שער הקרבן:    רעז"ל גריס שער הבכורות וכן הוא הגירסא ג"כ בשקלים פ"ג שוכרות וגם לקמן ס"פ שני א"כ מתוך פי' תוספות ז"ל שם דף ק"ו משמע דגרסינן הכא שער הקרבן וכתבו שם שער הקרבן דפ"ק הוא שער הבכורות דפ' שני ע"כ. והא ודאי ליכא למימר דמיירי בשער הקרבן דתנן בסמוך דבצפון. וביד פ"ה דהלכות בית הבחירה סי' ד' ה' וסוף הפרק וספ"ז דהלכות כלי המקדש ושם קורא לפנחס המלביש ממונה על מעשה בגדי כהונה בעוסק בהכנת בגדי כהנים הדיוטים ובגדי כ"ג ובאריגתן ומתחת ידו נעשה הכל ולשכה היתה לו במקדש ע"כ:

ואחת לשכת עושי חביתין:    גרסינן ולפי הפירושים שכתבתי בפ"ק דתמיד סוף סי' נ' נראה דגרסינן עושי ביוד. וגם הר"ר יהוסף ז"ל מחק מלת בית:

משנה ה עריכה

ושבצפון:    פ"ק דיומא דף י"ט:

והלוים מלמטה:    ילפינן לה בגמרא בברייתא בפ"ק דתמיד מקרא דכתיב וילוו עליך וישרתוך למדך הכתוב שיהיו לוים טפלים בשמירה כהנים מלמעלה ולוים מלמטה ובעבודת כהנים הכתוב מדבר דבעבודת לוים הרי כבר נאמר ונלוו עליך וכדפירש רעז"ל בסוף פירקין:

ופתח היה לו לחיל:    המפרש שבדפוס דבמס' תמיד נראה דגריס ופתח היה לו לחול שפירש לחול להר הבית ומדקתני ופתח היה לו לחול אלמא בעזרה היה קצת ע"כ. עוד פי' שם למעלן למטן גרסינן ושמירת לוים אינה מוסבת על בנין אכסדרא אלא למדך שאע"פ ששמירת כהנים צריכה למעלה מ"מ שמירת לוים לא בעי למעלן אלא למטן כלומר כל מקום שמירתן למטה ותדע לך דשימירת לוים לא היתה באכסדרא מדתנן ברפ"ק דמדות והלוים שומרים בעשרים וא' מקום ואם איתא דלוים שומרים ג"כ באכסדרא א"כ הוו להו עשרים ושנים עכ"ל ז"ל מועתק בקיצור מופלג:

שלישי לו שער בית המוקד:    כך מצאתי בדפוס א' והנאני:

משנה ו עריכה

ד' לשכות:    היו בבית המוקד וכו' עד סוף הפרק ביד פ"ה דהלכות בית הבחירה סי' ט' י' י"א ובפ' ששי דהלכות אסורי מזבח סי' ב'. ובפ"ק דיומא דף ט"ו רמינן מתני' דהכא אמתני' דתמיד דאמר להם הממונה צאו והביאו טלה מלשכת הטלאים וכבר הארכנו שם בפ"ג דתמיד סי' ג' והעיקר דמדות ר"א בן יעקב היא כדמוכח בפירקין דלקמן:

שתים בקדש ושתים בחול:    פי' הרב ר' שמעיה ז"ל בית המוקד היה כלו בחול שכן זקני בית אב ישנים שם אלא הלשכות שלו חציין בקודש וחציין בחול ע"כ. ובראשן פסיפסין מבדילין בין קדש לחול כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

בה יורדין לבית הטבילה:    ובאותה לשכה היה יורד הכהן שרואה קרי והולך במחילה שתחת בית המקדש כך צ"ל בפי' רעז"ל. וכתבו תוספות ז"ל בפ"ק דיומא דף י"ז דעל כרחין לשכת החותמות ולשכת בית המוקד השנויות בתמיד פ"ג הם היו אותם שתי לשכות דקחשיב הכא במסכת מדות אחת שבה גנזו בני חשמונאי ואחת שבה יורדין לבית הטבילה דליכא למימר הנהו אחריני נינהו שהרי לא היה בבית המוקד אלא ד' לשכות ואי אחרים נינהו א"כ הוו ששה לשכות ע"כ:

טלי קרבן:    ס"א שלאי קרבן והר"ר יהוסף ז"ל הגיה טלה קרבן גם הגי' דרומית מזרחית היא היתה לשכת עוֹשֶֹה לחם הפנים ע"כ וכתב בס"א ל"ג עושה:

מזרחית צפונית בה גנזו בני חשמונאי וכו':    פ' ר' ישמעאל דע"ז דף נ"ב וכתב הר"ן ז"ל שם דף שע"ד ע"א דמש"ה גנזום ולא הכריחו עו"ג שיבטלום משום דלא סגי להו בבטול ע"כ. כתוב בספר הלבוש יורה דעה סימן קמ"ה אע"ג דקיי"ל דאין אדם אוסר דבר שאינו שלו דילפינן מאיש כי יקדיש את ביתו קדש מה ביתו שלו וברשותו אף כל שלו הני מילי כשלא עשה בו מעשה אבל כשעשה בו מעשה אסרה מדרבנן שכן מצינו באבני מזבח שגנזום מלכי בית חשמונאי משום דשקצום מלכי יון לע"ז ואע"ג דשל הקדש היו ולא שלהן היו אפ"ה כיון דעבוד בהו מעשה אסרינהו רבנן ע"כ:

משנה ז עריכה

שנים שערים:    בגמרא בפ"ק דתמיד איתה. וגם הכא גריס התם כמפ' שבדפוס דמסכת תמיד אחד פתוח לחול שפי' להר הבית כדפרשתי אמתני' דלעיל סימן ה' כמו שכתבתי שם. וכן ג"כ משמע מפי' הרא"ש ז"ל שהעתקתי שם רפ"ק ע"ש:

פשפש קטן:    שער קטן בתוך השער הגדול ולהכי קראו שמו פשפש ע"ש שמפשפשין בו את העזרה שקשה היה להם לפתוח פתח גדול בלילה אבל הרמב"ם ז"ל פי' פשפש הוא דבר קטן מפסיק מנוקב נקבים קטנים לפעמים עושין אותו מקנים ולפעמים מעצים ולפעמים עושין בדין על אותה הצורה מאיזה דבר שיהיה והוא נקרא פשפש ע"כ:

משנה ח עריכה

ובית גדול היה:    תוספות ר"פ המוכר את הבית:

ומקום היה שם אמה על אמה וטבלא של שיש טבעת היתה קבועה בה:    נלע"ד שזה המקום היו שמורים בתוכו שלשלת המפתחות ומכוסה המקום בטבלא של שיש כדי שלא יהא קל לשום אחד מן השומרים ליטול המפתחות אח"כ מצאתי שכן משמע ג"כ שפי' המפרש שבדפוס ברפ"ק דמסכת תמיד. ובשלשה מקומות שנינו שהיתה טבלא של שיש על מקום אמה על אמה חד הכא בבית המוקד לצורך המפתחות וחד לקמן בפ"ג בעזרה בצד קרן מערבית דרומית של מזבח ולגבי שיתין וחד בהיכל ליטול עפר מתחת אותה טבלא לצורך סוטה כדכתיב ומן העפר אשר יהיה בקרקע המשכן יקח הכהן ונתן אל המים:

ובן לוי ישן לו מבחוץ:    הקשה הראב"ד ז"ל בפירושו למסכת תמיד היכי קתני שהיה ישן הרי היה צריך לשמור ולא ליישן ובשלמא גבי נועל דקתני התם נתן כסתו עליה וישן לו לא תיקשי לן היאך היה ישן הלא צריך לשמור משום דהתם אותו הנועל לא היה מן השומרים אלא מזקני בית אב כדקתני התם שבידם היו מפתחות העזרה אלא בן לוי קשיא היאך היה ישן ואיכא למימר דה"פ ובן לוי ישן לו מבחוץ בשעה שזה נועל כי כל זמן שלא הגיע זמן הנעילה היה בן לוי ישן מפני שלא היה צורך לשמור שהיו זקנים של בית אב וכולם שבבית המוקד מקיצין וכשהיה מגיע זמן הנעילה אז היה זה הכהן הנועל מקיץ את בן לוי משנתו והיה הוא שומר מבחוץ ופרחי כהונה מבפנים דכהנים ולוים בעינן וזה הנועל היה ישן כשאר בית אב עכ"ל ז"ל. וכן משמע שפירש ג"כ הר"ר שמעיה ז"ל:

ויוצא והולך לו וכו':    ירושלמי ס"פ כיצד צולין:

במסבה ההולכת תחת החיל יוצא והולך לו בטדי:    כך צ"ל. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל במשנה זו כיסתו וכתב על שניהם ס"א כסותו. גם הגיה ושלשלת של מפתחות תלויה בה וכתב ס"א קבועה בה ע"כ:

משנה ט עריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.