מכילתא דרשב"י/לד
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
תוכן
עריכההשמר לך מן תכרת ברית ליושב הארץ זו אזהרה שלא לכרת ברתי לעוברי ע"ז:
כי את מזבחותם תתוצון זו מצות עשה לאבד ע"ז וכל משמשיה וכל הנעשה בשבילה:
כי לא תשתחוה לאל אחר לחייב על ההשתחויה אפילו שלא דרך עבודתה בכך:
פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהן וזבחו לאלהיהן מאחר שהזהיר שלא לאכול מזבחו אתה למד שזבחו אסור מכאן אמרו שחיטת הנכרי נבלה ומטמא במשא:
ולקחת מבנותיו לבניך מאחר שהזהיר שלא ליקח מהן אתה למד שהן אסורין ולהלן הוא אומר (דברים ז' ג') (לא) [ולא] תתחתן בם:
אלהי מסכה לא תעשה לך הא אם אכל מזבחם הוא נושא מבנותם והן מטעין אותו והוא עובד ע"ז: לא תעשה לך. ואפילו לנואי: אלהי מסכה לא תעשה לך את חג המצות תשמר. מכאן אמרו כל המבזה את המועדות כאלו נטפל לע"ז:
את חג המצות תשמר לימד על חולו של מועד שהוא אסור בעשית מלאכה ולא בכל מלאכה הוא אסור אלא כדי שלא יהא כיום חול לכל דבר: למועד חדש האביב. יכול בזמן שיש אביב אתה עושה פסח ואם לאו אין אתה עושה פסח ת"ל את חג המצות תשמר בין שיש לך אביב בין שאין לך אביב אם כן מה ת"ל למועד חדש האביב עשאו הכת' סימן לו ומכאן שמעברין את השנה מפני האביב:
כל פטר רחם לי יכול אף נקבה ת"ל וכל מקנך תזכר מה בכור בהמה זכר ולא נקבה אף בכור אדם זכר ולא נקבה: וכל מקנך. יכול אפילו גמל וסוס ת״ל פטר שור ושה הרי זה כלל ופרט אין בכלל אלא מה שבפרט: ד"א ר' יהושע בן קרחה אומר כל פטר רחם לי הרי זה כלל יכול אף של אחרים ת״ל מקנך יכול אף של נקבה ת"ל תזכר יכול אף של חיה ת"ל פטר שור ושה זה הוא כלל שצריך לפרט:
ופטר חמור תפדה בשה ופטר חמור שני פעמים עד שיהיה היולד חמור והנולד חמור: תפדה בשה. שה מכל מקום בין זכרים בין נקיבות בין תמימים בין בעלי מומין בין קטנים בין גדולים: ד"א בשה לא בעגל ולא בחיה ולא בטרפה ולא בכלאים ולא בכוי ולא בפסולי המוקדשין שהרי נאמר בהן (דברים י"ב ט"ו) כצבי וכאיל מה צבי ואיל אין פודין בהן אף פסולי המוקדשין אין פודין בהן: ד"א תפדה בשה מניין אם אין לו שה לפדותו שיהא פודיהו בשוויו ונותן דמיו לכהן ת"ל תפדה בשה מכל מקום לא אמרה תורה שה להחמיר עליו אלא להקל עליו שאם היה לו פטר חמור ששוה עשר סלעים פודיהו בשה אפילו שוה דינר: תפדה בשה ואם לא תפדה וערפתו. מצות פדיה קודמת למצות עריפה: וערפתו. נאמר כאן עריפה ונאמר להלן (דברים כ"א ד') עריפה מה להלן בקפיס ומאחוריו ואסור בהנאה אף כאן בקפיס ומאחריו אסור בהנאה: כל בכור בניך תפדה. מגיד שאם היו לו חמשה בנים מחמש נשים וכולן בכורות שחייב לפדות את כלן: ד"א כל בכור בניך תפדה שאם עבר האב ולא פדהו כשיגדיל חייב לפדות את עצמו: כל בכור בניך תפדה ולא יראו פני ריקם. הרי שהיה לפניו פדיון בנו ועולת ראיה ואין לו כדי לזה וכדי לזה פדיון בנו קודם שנ' כל בכור בניך תפדה ואחר כן ולא יראו פני ריקם:
ששת ימים תעבוד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת והלא הדש וקציר בכלל כל מלאכות היו ולמה יצאו לומר לך מה חריש וקציר מיוחדין שהן אבות מלאכות וחיבין עליהן בפני עצמן אף כל שאר אבות מלאכות חיבין עליהן בפני עצמן: ד"א בחריש ובקציר תשבת ר' שמעון בן אלעזר אומר מכלל שנ' בחריש ובקציר תשבת יש לך קציר מצוה שהיא דוחה את השבת והיזה זה קציר העומר ר' ישמעאל אומר יכול תהא חרישת העומר דוחה את השבת ת"ל בחריש ובקציר קציר שזמנו קבוע יצא חריש שאין לו זמן קבוע: ר' יהודה אומר בחריש ובקציר תשבות חריש שקצירו אסור זה חריש של ערב שביעית וקציר שחרישו אסור זה קציר של מוצאי שביעית ור' שמעון אומר שבות מן החריש בשעת קציר ושבות מן הקציר בשעת חריש:
וחג שבועות תעשה לך זה חג העצרת: בכורי קציר חטים. מכאן שאין מביאין בכורים קודם עצרת: וחג האסיף תקופת השנה. ולהלן הוא אומר (כ"ג ט"ז) בצאת השנה איזה הוא חג שיש בו אסיף ותקופה ושנה יוצאה בו הוי אומר זה תשרי:
שלש פעמים בשנה אין פעמים אלא זמנים: יראה כל זכורך. לרבות את הקטן מכאן אמרו כל קטן שיכול לאחוז בידו של אביו ולעלות מירושלים להר הבית אביו חייב להעלותו: את פני האדון ה'. אדון אני על כל באי העולם יכול אף אתה כיוצא בהן ת"ל אלהי ישראל יכול עליך בלבד ת"ל את פני האדון ה' הא כיצד אלוה אני על כל באי העולם ושמי יחול עליך:
כי אוריש גוים מפניך ולא יחמד איש את ארצך דברה תורה כנגד היצר שלא יאמרו ישראל היאך אנו מניחין ארצינו ובתינו ושדותינו וכרמינו ועולין לרגל שמא יבואו אחרים וישבו במקומותינו לפיכך ערב להן הקב"ה ולא יחמד איש את ארצך בעלותך ליראות ולא עוד אלא שאין רשות לאחד מן המזיקין להזיק אתכם ומעשה באחד שהניח את כריו ובא ומצא אריות סובבין אותו ומעשה באחד שהניח בית תרנגוליו ובא ומצא חותלות מקורעין בפניהן לקיים ולא יחמוד איש את ארצך:
לא תשחט על חמץ אחד השוחט ואח המקבל ואחד הזורק ואחד המקטיר וכן אחד מבני חבורה אם היה ברשות אחד כזית חמץ בשעת שחיטת הפסח עוברין בלא תעשה: ולא ילין לבקר זבח חג הפסח. מכאן שכל המלין אימורין עובר בלא תעשה:
ראשית בכורי אדמתך נאמר כאן ראשית ונאמר להלן (דברים כ"ו ב') ראשית מה להלן שבעת מינים אף כאן שבעת מינים: אדמתך. פרט לעריס ולגזלן: תביא בית ה' אלהיך. מלמד שהוא חייב להטפל בהן עד שיביאם לבית הבחירה: לא תבשל גדי בחלב אמו. הרי זה בא לאסור בשולו קל וחומר אכילתו אין לי אלא גדי וחלב אם שור בחלב מניין ת"ל לא תבשל בחלב: אמר ר' יצחק בשלשה מקומות כתיב לא תבשל גדי בחלב אמו אחד לענינו ואחד לענין תורה ואחד לענין המעשרות לענינו מה כת' (כ"ג י"ט) ראשית בכורי אדמתך וכתב בתרי' (שם כ') הנה אנכי שולח מלאך לפניך לענין תורה מה כת' ראשית כבוד אדמתך מה כתב בתריה ויאמר ה' אל משה כתב לך וכו' אמר הקב״ה למשה עד דסנדלא ברגלך כבוש כובא מלא תבשל גדי בחלב אמו כתב לך וכו' לענין מעשרות (דברים י"ד כ"א) לא תבשל גדי בחלב אמו וסמיך ליה (שם כ"ב) עשר תעשר אמר לו אל תגרמו לי לבשל גדיים במעי אמן שאם אין אתם עוסקים בתורה ומוציאין מעשרותיכם כראוי רוח אחת של קדים אני מוציא ושורפתן היך דכתיב (מ"ב י"ט כ"ו) ושדפה לפני קמה: