לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נשלם סימן זה בס"ד ונשלמו הלכות ראש חודש, שלהי אד"ב שנת ה"א תשע"ט, בריך רחמנא דסייען
←‏חשבון התקופות: תקלדות, סיום הגהה
שורה 737:
חשבון התקופות, והוא כשתגיע החמה לתחילת טלה או לתחילת סרטן או תחילת מאזנים או תחילת גדי, מפני שבד׳ זמנים הללו משתנה מהלך החמה וזמני השנה מקור לחום ומחום לקור; לכך חלקו השנה לד׳ תקופות הללו.
 
דע, שכמו שהניחו חז״ל לחשבון המולדות מהלך שוה, ולא מהלך אמיתי, מטעם שנתבאר בע״ה, כן עשו גם כן במהלך החמה, הניחו בה חשבון כאילו היא היתה מהלכת על מרכז הארץ מהלך אחד, ומצאו מהלכה השוה שהיא מהלכת מעגל גלגלה בשס״ה יום ו׳<ref>ר"ל ועוד ו' שעות.</ref> שעות, ואם כן שנת החמה היא יתירה על שנת הלבנה י׳ ימים כ״א שעות ר״ד חלקים במהלכה השוה. ואם היינו עושין לעולם השנה י״ב חדשי הלבנה ולא יותר, היה בא לפעמים חג הפסח באמצע הקיץ או בסופו, או אפילו באמצע החורף, וכן חג הסוכות גם כן, מפני אלו הי׳ ימים שיצטרפו ברוב שנים לחדשים, {{קיצור|וק״ל|וקל להבין}}, וכבר אמרה תורה: "שמור את החדש האביב" וגו׳, דמשמע שלעולם יהיה פסח בזמן האביב. וכן חג הסוכות קראו<ref>היינו קראתו.</ref> התורה "חג האסיף", משמע שלעולם לא יהיה סוכות אלא בזמן האסיף לכך נמסר לנו סוד העיבור, כדי להשוות שנת הלבנה עם שנת החמה, ולקרב אותם בקירוב היותר שאפשר. הילכך כשמצאנו שהיה ראוי להיות מולד ניסן והיתה החמה עדיין רחוק ממזל טלה, שהוא זמן האביב, והיתה רחוקה לערך ל׳ יום, שהוא קרוב {{קיצור|לג״פ|לג' פעמים}} יכ״א ר״ד – צוו שלא לקרותו ניסן אלא אדר שני, וידחה פסח עד החודש השני ויקרא שמו ניסן, כלומר חודש הראשון, שיהיה בזמן האביב; ושיחשוב זה החודש שהוא חודש אדר שני י״ג מחדשי השנה שעברה, כי ניסן לעולם ראשון לחדשי השנה הבא.
 
ולא רצו לעשות כן לעבר בכל שנה י׳ ימים לקרבם בכל שנה ושנה, משום שנאמר: "חדש בחדשו לחדשי השנה", חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים לשנה. ואם כן, בשנת העיבור נקראו י״ג חדשים שנה.
שורה 753:
וטעם הסרת י״ב ך׳ ר״ד לתשרי, או ז״ט תרמ״ב לניסן, דע כי נחלקו רז״ל במסכת סנהדרין אם נברא העולם בתשרי או בניסן, ר׳ אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, ופירושו: באחד בתשרי נברא אדם הראשון, שנברא ביום ו׳; אבל התחלת הבריאה היתה מיום א׳ שלפניו, שהוא כ״ה באלול. וכבר אמרנו דמקצת השנה ככולה, ואלו הה׳ ימים חושבים אנו לשנה שלימה, וכאילו נברא העולם בתחילת אותה השנה שהיה ראוי להיות מולדו בהר״ד, אשר עליו אנו מעמידין את כל החשבונות.
 
ובמה אנו יודעים שהיה ראוי להיות אותו המולד בהר״ד? דע שאמרו רז״ל: י״ב שעות ישנן ביום, ואדם הראשון נברא ביום ששי. בשעה ראשונה הוצבר עפרו, בשנייה נעשה גולם, בשלישי נמתחו איבריו, רביעית נזרקה בו נשמה, חמישית עמד על רגליו, ששית קרא שמות, שביעית נזדווגה לו חוה, שמינית עלו למיטה שנים וירדו ארבעה, תשיעית נצטווה שלא לאכול מעץ הדעת, והוא הדין על כל שאר מצוות, והיה בכללם שנצטווה לקדש החודש, ובלי ספק שקיים ציוייו<ref>ציוויו</ref> וקדשה מיד, שהרי בו ביום היה ראש שנתו ויום דינו, וקבלו חכמים ז״ל שקדשה באותו השעה. וכיון שקדשה בתחילת תשיעית, ע״כ צ״ל שראה אותה, שקדשה על פי הראייה. וכיון שנראתה הלבנה בתחילת תשיעית, צריך אתה לומר שנולדה ששה שעות קודם לכן, דהיינו תחילת שעה שלישית, כדאמרינן פ״ק דר״ה: כ״ד שעות מכסי סיהרא, תמניא סרי מעתיקא ושית מחדתא. אם כן, כשתחשוב לאחורך ו׳ שעות תמצא שהיה המולד בסוף שעה שנייה, דהיינו וי״ד, רוצה לומר יום ו׳ אחר עבור י״ב שעות מן הלילה וב׳ שעות מן היום. וכשתשליך האחור מד׳ ח׳ תתע״ו, שהוא היתרון משנה פשוטה על וי״ד, תמצא בהר״ד, שהוא מולד התוהו שהיה ראוי להיות אם היה נברא העולם.
 
ועתה יש לשאול, למה היה מולד הראשון של הבריאה וי״ד? שהרי הכתוב אומר שביום ד׳ נתלו המאורות. ואמרו רז״ל: ודאי כן הוא, שביום ד׳ ג׳ שעות על היום נתלו המאורות, מפני שלעולם ג׳ שעות על היום החמה היא בעיצומה של זריחה, וכבר ידענו שכל מעשה בראשית במלואם ובצביונם נבראו, ואם כן החמה והלבנה נבראו גם כן בעת מלואתם, שהוא ג׳ שעות על היום, ואז עמדו שניהם בחלון אחד. ושניהם שוין נבראו, שנאמר: "המאורות הגדולים". ומצינו שקטרגה הלבנה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד, ואמר לה הקב״ה: לכי ומעטי את עצמך, וע״י אותה נזיפה לא שמשה ולא נראה אורה, עד שבא אדם הראשון וקדשה וחזרה. ואכן נולדה ששה שעות קודם לכן, כמו שאמרנו, דהיינו וי״ד. חשוב מיום ד׳ ג׳ שעות על היום, דהיינו ד׳ ט״ו, עד ו׳ י״ד, יהיה יום א׳ וכ״ג שעות. נמצא שבזה הזמן הלכה החמה ונתרחקה מתחילת מאזנים שנבראה בו מהלך שהוא מעת בריאתה עד עכשיו. ואתה חשבת חשבונך מב׳ הר״ד, ולקחת כנגד כל השנה שעבר משנות הבריאה יכ״א ר״ד, שהוא מהלך החמה יותר על מהלך הלבנה, באשר כן הוא האמת מיום הבריאה ואילך. ואם כן, כשחשבנו כל הבהר״ד עד עכשיו, חשבנו י׳ כ״א ר״ד אחד יותר ממה שהלכה, כלומר שלפי חשבונינו מבהר״ד אנו אומרים, כאילו עמדה החמה עם הלבנה באותו הפעם בתחילת מאזנים, ולא חזרה החמה לתחילת מאזנים עד י׳ ימים כ״א שעות ר״ד חלקים אחר מולד וי״ד, שכן היה מהלכה אם היתה נבראת בעת בהר״ד. ולפי האמת הרי היא נבראת ועמדה בתחילת מאזנים יום א׳ וכ״ג שעות קודם מולד וי״ד, נמצא שחשבנו מהלכה יותר ממה שהלכה באמת יכ״א ר״ד, ואם כן נצרפם יחד, יהיה הכל י״ב ך׳ ר״ד, על כן צריך אתה להסיר מחשבונך י״ב ך׳ ר״ד כשחשבת חשבונך מתשרי הראשון התוהו, אשר היה ראוי להיות מולדו בהר״ד אם היה נברא העולם.
שורה 773:
! תקופה !! ימים !! שעות !! חלקים
|-
| א || ב || י"זיז || שכ"אשכא
|-
| ב || ה || י || תרמב
שורה 789:
! שנה !! ימים !! שעות !! חלקים !! הערות
|-
| א || י || כא || ר"דרד ||
|-
| ב || כ"אכא || י"חיח || ת"חתח ||
|-
| ג || ג || ב || תתצ"טתתצט || אחר שהוסר ממנו כ״ט י״ב תשצ״ג, שהוא חודש העיבור
|-
| ד || יד || ||כ"גכג ||
|-
| ה || כד || כא || רכ"זרכז ||
|-
| ו || ו || ה || תשי"חתשיח || אחר שהוסר כ״ט י״ב תשצ״ג
|-
| ז || י"זיז || ב || תתקכ"בתתקכב ||
|-
| ח || כ"חכח || || מ"ומו ||
|-
| ט || ט || ח || תקל"זתקלז || אחר שהוסר ממנו כ״ט י״ב תשצ״ג להשלים חדש העיבור של שנה ח׳
|-
| י || כ || ה || תשמ"אתשמא ||
|-
| יא || א || יד || קנ"בקנב || אחר שהוסר כ״ט י״ב תשצ״ג
|-
| יב || יב || יא || שנ"ושנו ||
|-
| יג || כג || ח' || תק"סתקס ||
|-
| יד || ד || יו || תתרנ"אתתרנא || אחר שהוסר כ״ט י״ב תשצ״ג
|-
| טו || טו || יד || קע"הקעה ||
|-
| יו || כו || יא || שע"טשעט ||
|-
| יז || ז || יט || תת"עתתע || אחר שהוסר כ״ט י״ב חשצ״ג
|-
| יח || יח || יו || תתרע"דתתרעד ||
|-
| יט || ( ) || א || תפ"התפה || אחר שהוסר כ״ט י״ב תשצ״ג
|-
|}
שורה 853:
| ח || ( ) || יא || תר"ם
|-
| ט || ( ) || יג || מהמ"ה
|-
| י || ( ) || יד || תקלתק"ל
|-
|}
שורה 866:
| י || ( ) || יד || תקל
|-
| כ || א || ד || חתרסתתרס
|-
| ל || א || יט || תקי
שורה 892:
! מחזורים !! ימים !! שעות !! חלקים
|-
| ק || ו || ( ) || תתק"ףתתקף
|-
| ר || יב || א || תתף
שורה 898:
| ש || יח || ב || תשף
|-
| ת || כד || ג || תר"ףתרף
|-
|}
שורה 905:
והמשל, כגון עתה שנת של״ט, שיש בידך יתרון תקופות ניסן, והוא כ״ח ה׳ קנ״ב, ותרצה לידע לאחוריך יתרון תקופות תשרי שעבר, השלך על כ״ח ה׳ קנ״ב, כ״ד ב׳ קנ״א שהוא מה שחסר ה׳ י׳ תרמ״ב מכ״ט י״ב תשצ״ג, וצרף יחד כ״ח ה׳ קנ״ב עם כ״ד ב׳ קנ״א, והשלך כ״ט י״ב תשצ״ג, ישאר לך כ״ב י״ח תק״ף, והוא יתרון תשרי שעבר. והטעם בקל יובן, כי בהוסיפך כ״ד ב׳ קנ״א על כ״ח ה׳ קנ״ב ועלה ליותר מכ״ט י״ב תשצ״ג והשלכתו, הרי הוא כאילו חסרתו מכ״ח ה׳ קנ״ב ה׳ י׳ תרמ״ב, שהרי ה׳ י׳ תרמ״ב וכ״ד ב׳ קנ״א הוא יחד כ״ט י״ב תשצ״ג. וכן תעשה בכל היתרונות שתרצה לידע האחור שלהם.
 
ואם אין בידך שום יתרון, תחשוב כל היתרונות מבריאת העולם, ותשליך מהן י״ב ך׳ ר״ד, מן הטעם שנתבאר. וככה תעשה, חשוב כל המחזורים שעברו מבריאת עולם, וכל השנים שעברו ונכנסו תוך המחזור שאתה עומד בו, וכל החדשים שנכנסו תוך השנה שאתה עומד בו, וקח כנגד כל מחזור שעבר א׳ תפ״ה, וכנגד כל שנה שעבר<ref>שעברה</ref> י׳ כ״א ר״ד , וכנגד כל ג׳ חדשים שעברו ב׳ י״ז שכ״א, וצרף הכל יחד כמו שעשית במולדות. אלא שבחשבון זה לא תשליך השביעיות, רק כשתגיע לכ״ט י״ב תשצ״ג תשליך אותן שהוא חודש שלם, והוא החודש שעשאוהו עיבור באילו השנים שעברו, ומה שיעלךשיעלה לך השלך ממנו י״ב כ׳ ר״ד, במוכמו שיתבאר, והמותר צרף הכל עם מולד של אותו החודש שתרצה לידע תקופתו, ותדע כמה נכנסה התקופה תוך אותו החודש.
 
ודע, שבשנת העיבור, כשתרצה לחשוב תקופת טבת, אם יעלה בידך ביתרון התקופה יותר מכ״ט י״ב תשצ״ג – השלך כ״ט י״ב תשצ״ג, והמותר תצרף עם מולד שבט, וכך ימים תמשך התקופה בחודש שבט. ואם לא יעלה לך כ״ט י״ב תשצ״ג, תפול התקופה בטבת. ואחר כך כשתשליך על יתרון טבת ב׳ י״ז שכ״א לידע תקופות ניסן, ולא יעלה לך יתרון ניסן גם כן כ״ט י״ב תשצ״ג, דע שתפול תקופת ניסן באותו העיבור בחודש ואדראדר, כמספר ימי משך היתרון שבידך. אבל אם עלה בידך כ״ט י״ב תשצ״ג בטבת והשלכתו, או שלא עלה כ״ט י״ב תשצ״ג בטבת ועלה ביתרון תקופת ניסן כ״ט י״ב תשצ״ג, תפול תקופה בניסן.
 
המשל בזה, כגון עתה שנת של״ט לפ״ק שהוא שנת העיבור, שנת י״ט ממחזור רפ״א, שעברו ר״פ מחזורים קטנים וי״ח שנים תוך מחזור רפ״א, קח מה שנכתב כנגד הר׳, והוא י״ב א׳ תת״ף, ומה שנכתב כנגד הפ׳, והוא ד׳ י״ט תת״ר, ומה שנכתב כנגד י״ח שנים, והוא י״ח י״ו תתרע״ד, והשלך ממנו י״ב כ׳ ר״ד, ישאר לך כ״ב י״ח תק״ץ, וכך תמשך התקופה אחר המולד.
 
ואחר כך קח מולד תשרי של שנה זו, והוא ב׳ ג׳ ת״צ, צרף החלקים עם החלקים ויהיו שעה שלימה, כי כבר ידעת שלעולם צריך להיות לתשרי שעות שלימות מכוונות, וצרף אותו עם השעות הראשונות, יהיו הכל כ״א שעות, ואחר כך חשוב מיום ג׳ שבו היה המולד כ״ב ימים, כמנין ימות היתרון, ועוד כ״א שעות ביום כ״ג, וכן תהיה תקופת תשרי אחר מולד תשרי, נמצא שתהיה תקופת תשרי ביום ד׳ בסוף שעה כ״א, היינו ט׳ שעות על יום ד', כי הלילה תחשב לעולם י״ב שעות בחשבון התקופות. וכבר ידעת כי סימן תשרי הוא ג״ט, ג׳ שעות תוך הללההלילה או על היום, או ט׳ שעות תוך הלילה או על היום.
 
ואחר כך כשתרצה לידע תקופחתקופת טבת, השלך ב׳ י״ז שכ״א על כ״ב י״ח תק״ץ, ותצרפהו יחד ויהיה הכל כ״ה י״א תתקי״א, וכן תמשוך התקופה אחר המולד. וכיון שאינו עולה לכ״ט י״ב תשצ״ג, תפול התקופה בטבת. וקח המולד של טבת, והוא ז׳ י״ו תש״ט, צרף החלקים עם החלקים ויהיו שעה וחצי, וצרף אותו עם השעות הראשונות, יהיה הכל כ״ח שעות ומחצה, קח כ״ד שעות שהם יום שלם וצרף אותו עם ימי היתרון, שהם כ״ה, יהיו כ״ו ימים וד׳ שעות ומחצה, נמצא יום תקופת טבת נמשכת מיום המולד כ״ו ימים וד׳ שעות ומחצה ביום כ״ז, ויום המולד היה יום ז׳, נמצא תפול תקופת טבת ד׳ שעות ומחצה בליל ה׳ כ״ו ימים בחודש, שהרי מונין ימי החודש מיום שני דר״ח שהוא יום א׳, שהרי ר״ח היה ז״א.
 
ואחר כך כשתרצה לידע תקופת ניסן, השלך על יתרון טבת שהוא כ״ה י״א תתקי״א – ב׳ י״ז שכ״א, צרפם יחד, יהיה הכל כ״ח ה׳ קנ״ב, וכך תמשך התקופה אחר המולד. וכיון שהשנה מעוברת ולא הגיע היתרון לכ״ט י״ב תשצ״ג, תפול התקופה בחדש ואדראדר. ותקח מולד של ואדראדר, שהוא ה״ו תתקנ״ח, והשלך על היתרון, שאם היה היתרון עולה כ״ט י״ב תשצ״ג או יותר, היה כ״ט י״ב תשצ״ג חודש העיבור והיתה נופלת התקופה בניסן, והיית צריך ליקח מולד ניסן. וכיון שלא הגיע לכ״ט י״ב תשצ״ג, צריך אתה ליקח מולד ואדראדר, וצרף החלקים עם החלקים, יהיה שעה שלימה, וצרף אותה עם השעות הראשונות, יהיה הכל י״ב שעות, ויום המולד היה ביום ה׳, אם כן תמשוך התקופה מיום המולד כ״ח ימים וי״ב שעות ביום כ״ט. ור״ח ואדראדר היה ביום ה״ו, נמצא תפול תקופת ניסן ביום ה׳ כ״ח ואדראדר סוף שעה י״ב מתחילת הלילה, דהיינו בתחילת יום ה׳.
 
ואחר כך, כשתרצה לידע תקופת תמוז, השלך ב י״ז שכ״א על יתרון ניסן, והוא כ״ח ה׳ קנ״ב, צרפם יחד, יהיה ל׳ כ״ב תע״ג, והוא יותר מכ״ט י״ב תשצ״ג, שאם לא היה יותר – היית צריך ליקח מולד סיון והיתה התקופה נופלת בסיון; ועכשיו שהוא יותר – השלך כ״ט י״ב תשצ״ג, ישאר לך א׳ ט׳ תש״ס. וכן תמשוך התקופה אחר המולד. השלך עליו מולד תמוז , והוא ד״ט תת״ס, צרף החלקים, יהיו שעה ומחצה. צרף אותה עם השעות הראשונות, יהיו הכל י״ט שעות ומחצה, נמצא תמשך תקופת תמוז מיום המולד – יום א׳ וי״ט שעות ומחצה, דהיינו ביום ה׳ י״ט שעות ומחצה, והוא ז׳ שעות ומחצה על היום, כשתתחיל תחילת היום מתחילת שעה י״ג. ויום ה׳ זה הוא א׳ בתמוז, שהוא יום ב׳ מר״ח תמוז שממנו אנו מונים ימי החודש. ומחשבון זה תוכל לתקן לעולם.
 
והנה כל החשבונות הנזכרים מיוסדים על פי המחזור קטן. ועתה אודיעך למה אמרו חז״ל מחזור גדול הוא כ״ח שנים. דע, שלפי כל הדעות והחשבונות הנזכרים, לא יהיה בין תקופה לתקופה, רק ז׳ שעות ומחצה באותו היום. וכשתחשוב תקופה אחר תקופה כ״ח שנים שלמים, תמצא שבאותו יום ובאותו שעה שהיתה תקופה אחת בתחילת הכ״ח שנים, תמצא שתחזור אותה תקופה למקומה שתהיה גם כן בתחילת הכ״ח שנים האחרות באותו יום ובאותו שעה. וכן כל תקופה ותקופה מתקופת השנה חוזרים חלילה לעולם מכ״ח שנה לכ״ח שנה ליום אחד ולרגע אחראחד, רק ישתנו במספר ימי החודש. ולכך קראו כ״ח שנים מחזור גדול לחמה, כי הוא חוזר חלילה במהלך החמה, שהרי בתקופות נחשבים מהלך החמה.
 
===צורת היד===