לבוש אורח חיים תכח: הבדלים בין גרסאות בדף

חשבון התקופות, והוא כשתגיע החמה לתחילת טלה או לתחילת סרטן או תחילת מאזנים או תחילת גדי, מפני שבד׳ זמנים הללו משתנה מהלך החמה וזמני השנה מקור לחום ומחום לקור; לכך חלקו השנה לד׳ תקופות הללו.

 

 

ולא רצו לעשות כן לעבר בכל שנה י׳ ימים לקרבם בכל שנה ושנה, משום שנאמר: "חדש בחדשו לחדשי השנה", חדשים אתה מונה לשנה ואי אתה מונה ימים לשנה. ואם כן, בשנת העיבור נקראו י״ג חדשים שנה.

וטעם הסרת י״ב ך׳ ר״ד לתשרי, או ז״ט תרמ״ב לניסן, דע כי נחלקו רז״ל במסכת סנהדרין אם נברא העולם בתשרי או בניסן, ר׳ אליעזר אומר בתשרי נברא העולם, ופירושו: באחד בתשרי נברא אדם הראשון, שנברא ביום ו׳; אבל התחלת הבריאה היתה מיום א׳ שלפניו, שהוא כ״ה באלול. וכבר אמרנו דמקצת השנה ככולה, ואלו הה׳ ימים חושבים אנו לשנה שלימה, וכאילו נברא העולם בתחילת אותה השנה שהיה ראוי להיות מולדו בהר״ד, אשר עליו אנו מעמידין את כל החשבונות.

 

 

ועתה יש לשאול, למה היה מולד הראשון של הבריאה וי״ד? שהרי הכתוב אומר שביום ד׳ נתלו המאורות. ואמרו רז״ל: ודאי כן הוא, שביום ד׳ ג׳ שעות על היום נתלו המאורות, מפני שלעולם ג׳ שעות על היום החמה היא בעיצומה של זריחה, וכבר ידענו שכל מעשה בראשית במלואם ובצביונם נבראו, ואם כן החמה והלבנה נבראו גם כן בעת מלואתם, שהוא ג׳ שעות על היום, ואז עמדו שניהם בחלון אחד. ושניהם שוין נבראו, שנאמר: "המאורות הגדולים". ומצינו שקטרגה הלבנה ואמרה: אי אפשר לשני מלכים שישמשו בכתר אחד, ואמר לה הקב״ה: לכי ומעטי את עצמך, וע״י אותה נזיפה לא שמשה ולא נראה אורה, עד שבא אדם הראשון וקדשה וחזרה. ואכן נולדה ששה שעות קודם לכן, כמו שאמרנו, דהיינו וי״ד. חשוב מיום ד׳ ג׳ שעות על היום, דהיינו ד׳ ט״ו, עד ו׳ י״ד, יהיה יום א׳ וכ״ג שעות. נמצא שבזה הזמן הלכה החמה ונתרחקה מתחילת מאזנים שנבראה בו מהלך שהוא מעת בריאתה עד עכשיו. ואתה חשבת חשבונך מב׳ הר״ד, ולקחת כנגד כל השנה שעבר משנות הבריאה יכ״א ר״ד, שהוא מהלך החמה יותר על מהלך הלבנה, באשר כן הוא האמת מיום הבריאה ואילך. ואם כן, כשחשבנו כל הבהר״ד עד עכשיו, חשבנו י׳ כ״א ר״ד אחד יותר ממה שהלכה, כלומר שלפי חשבונינו מבהר״ד אנו אומרים, כאילו עמדה החמה עם הלבנה באותו הפעם בתחילת מאזנים, ולא חזרה החמה לתחילת מאזנים עד י׳ ימים כ״א שעות ר״ד חלקים אחר מולד וי״ד, שכן היה מהלכה אם היתה נבראת בעת בהר״ד. ולפי האמת הרי היא נבראת ועמדה בתחילת מאזנים יום א׳ וכ״ג שעות קודם מולד וי״ד, נמצא שחשבנו מהלכה יותר ממה שהלכה באמת יכ״א ר״ד, ואם כן נצרפם יחד, יהיה הכל י״ב ך׳ ר״ד, על כן צריך אתה להסיר מחשבונך י״ב ך׳ ר״ד כשחשבת חשבונך מתשרי הראשון התוהו, אשר היה ראוי להיות מולדו בהר״ד אם היה נברא העולם.

! תקופה !! ימים !! שעות !! חלקים

|-

|-

| ב || ה || י || תרמב

! שנה !! ימים !! שעות !! חלקים !! הערות

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|-

|}

| ח || ( ) || יא || תר"ם

|-

|-

|-

|}

| י || ( ) || יד || תקל

|-

|-

| ל || א || יט || תקי

! מחזורים !! ימים !! שעות !! חלקים

|-

|-

| ר || יב || א || תתף

| ש || יח || ב || תשף

|-

|-

|}

והמשל, כגון עתה שנת של״ט, שיש בידך יתרון תקופות ניסן, והוא כ״ח ה׳ קנ״ב, ותרצה לידע לאחוריך יתרון תקופות תשרי שעבר, השלך על כ״ח ה׳ קנ״ב, כ״ד ב׳ קנ״א שהוא מה שחסר ה׳ י׳ תרמ״ב מכ״ט י״ב תשצ״ג, וצרף יחד כ״ח ה׳ קנ״ב עם כ״ד ב׳ קנ״א, והשלך כ״ט י״ב תשצ״ג, ישאר לך כ״ב י״ח תק״ף, והוא יתרון תשרי שעבר. והטעם בקל יובן, כי בהוסיפך כ״ד ב׳ קנ״א על כ״ח ה׳ קנ״ב ועלה ליותר מכ״ט י״ב תשצ״ג והשלכתו, הרי הוא כאילו חסרתו מכ״ח ה׳ קנ״ב ה׳ י׳ תרמ״ב, שהרי ה׳ י׳ תרמ״ב וכ״ד ב׳ קנ״א הוא יחד כ״ט י״ב תשצ״ג. וכן תעשה בכל היתרונות שתרצה לידע האחור שלהם.

 

 

 

המשל בזה, כגון עתה שנת של״ט לפ״ק שהוא שנת העיבור, שנת י״ט ממחזור רפ״א, שעברו ר״פ מחזורים קטנים וי״ח שנים תוך מחזור רפ״א, קח מה שנכתב כנגד הר׳, והוא י״ב א׳ תת״ף, ומה שנכתב כנגד הפ׳, והוא ד׳ י״ט תת״ר, ומה שנכתב כנגד י״ח שנים, והוא י״ח י״ו תתרע״ד, והשלך ממנו י״ב כ׳ ר״ד, ישאר לך כ״ב י״ח תק״ץ, וכך תמשך התקופה אחר המולד.

 

 

 

 

 

 

===צורת היד===