טור אבן העזר קיא: הבדלים בין גרסאות בדף

אמר בן הכתובה הגדולה הריני מעלה על הנכסים דינר כדי שיהא שם מותר ואטול כתובת אמי אין שומעין לו אלא שמין את הנכסים בב"ד כפי מה שהיו שוין בשעת מיתת אביהן היו מרובים בשעת מיתה ויש שם מותר ונתמעטו בשעת חלוקה כבר זכה בן הגדולה בכתובת אמו והיכא שלא נשאר כדי ב' כתובות שמין לכל אחד כפי חלקו שהיה לו בנכסים וכן אם היו מועטים ואין שם מותר ונתרבו כבר זכה בן הקטנה ואין כאן כתובת בנין דכרין והא דבעינן שיהא שם מותר דינר דוקא כששתיהם מתו בחייו ששניהם באין מכח התקנה לפיכך בעינן מותר לקיים בו נחלה דאורייתא אבל אם מתה אחת בחייו ואחת אחר מותו ונשבעה על כתובתה אותה שמתה אחרי מותו קודם שמתה שאם לא כן אין בניה יורשים כתובתה נמצא שבני אותה שמתה אחרי מותו אינן באים מכח התקנה שמן הדין יורשים כתובת אמן אז א"צ שיהיה שם מותר אלא בני כל אחת נוטלים כתובת אמן שהרי בפרעון כתובת השניה מתקיים נחלה דאורייתא ואותה שמתה בחייו אע"פ שלא נשבעה בניה נוטלים כתובת בנין דכרין שאין עליה שבועה שלא נתנה כתובה לגבות מחיים ובה"ע כתב שגם בני השניה שמתה אחרי מותו נוטלין כתובת בנין דכרין אע"פ שלא נשבעה אמן קודם מיתתה ול"נ וכ"ש אם מתו שתיהן אחרי מותו שבני כל אחת נוטלין כתובת אמן אפי' אם אין שם מותר שהרי באין בתורת חוב וכן אם נירש אחת ומתה אחת בחייו ואח"כ מת והניח בנים משתיהן בני המתה נוטלין כתובת בנין דכרין אפי' אין שם מותר דינר דכתובת הגרושה שהיא חוב נעשית מותר לחבירתה לפיכך בני הגרושה נוטלים תחילה ואח"כ בני המתה אין שם אלא כדי כתובה הראשונה לא אמרינן יפרעו לבני השניה שבאין בתורת חוב והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין אלא אין כאן כתובת בנין דכרין ובני השני היטלו כתובת אמן והמותר יחלקו שוה בשוה אבל אם יש מותר על כתובה הראשונה אפילו דינר יפרעו לשנייה כתובת אמן והמותר יקחו בני הראשונה בתורת כתובת בנין דכרין וכאשר הדין במתה אחת בחייו ואחת אחרי מותו כן הדין אם מתה אחת בחייו והשניה קיימת שדין בני הראשונה עם השניה כדינם עם בניה אם יש שם כדי ב' כתובות בני הראשונה נוטלים כתובת אמן והשנייה כתובתה ואם יש מעט יותר על כתובת הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר לבני הראשונה אע"פ שבני השנייה אינם נוטלין כלום ואם אין שם אלא כדי כתובה הראשונה השנייה נוטלת כתובתה והמותר יחלקו בני הראשונה ובני השנייה ויש מהגאונים שכתבו שאם השנייה קיימת אין בני הראשונה נוטלין כתובת אמן וא"א הרא"ש ז"ל כתב כסברא ראשונה המוכרת כתובתה בין לבעלה בין לאחרים לא הפסידה כתובת בנין דכרין ואם תמות בחייו ואח"כ מת הוא בניה נוטלים כתובת אמן כאילו לא מכרה אבל אם מחלה כתובתה לבעלה הפסידו בניה כתובת בנין דכרין מי שצוה בשעת מיתה שלא ירשו בניו כתובת בנין דכרין אין שומעין לו שא"א לו לבטל תקנת חכמים אבל אם התנה כן בשעת נישואין הוי תנאי שבממון וקיים ורבים מהגאונים כתבו שאין כתובת בנין דכרין עתה נוהג כלל שעיקר התקנה היתה כדי שיתן אדם לבתו כבנו ועכשיו נוהגים לתת להם יותר ויותר וכ"כ בעל העיטור ורבינו האי כתב שהיא נוהגת שאין לנו כח לבטל תקנת חכמים וכ"כ הרמב"ם וריב"א ור' שמשון כתבו שנוהגת אפי' במטלטלי דכיון דתיקון רבנן בתראי דכתובה נוהגת במטלטלין ה"ה כתובת בנין דכרין ור"י והרמ"ה כתבו ודאי כתובת בנין דכרין נהגו האידנא שאין לעקור תקנת חכמים אבל כיון שמרבים ליתן לבנות נעמידנה בחזקה דמעיקרא דוקא במקרקעי ולא כמטלטלי ולענין מה שתקנו הגאונים דכתובה נגבית ממטלטלין לענין זה לא עשו כתובת בנין דכרין כתובה ולזה הסכים א"א הרא"ש ז"ל:▼