ביאור:אסתר ב כא: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
העברת תוכן לביאור:אסתר ב כב
העברה לביאור:אסתר ג א, וקיצור
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ב|ב כ|כא|ב כב|הבהרה=כן
|ציטוט=בַּיָּמִים הָהֵם, וּמָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ, קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ.
|תרגום='''בימים ההם''', כאשר '''מרדכי ישב בשער המלך''', '''קצפו''' (כעסו) על המלך '''בגתן ותרש''', '''שני סריסים''' של '''המלך''' ששירתו כ'''שומרי הסף''' של דלת הארמון, ורצו '''לשלוח יד''' ולהרוג את '''המלך אחשורוש''' -
}}
 
== דקויות ==
== מרדכי ואסתר רוכשים נקודת זכות ==
אין מתנה יותר טובה למלך מאשר להציל את חייו, ואת זה מרדכי תיכנן לעשות. מרדכי מילכד שני שומרי המלך, גרם ששאר השומרים יחשבו פעמים לפני שיעיזו לנסות לפגוע במלך, ונכתב בכבוד בספר דברי הימים של המלך.
 
* '''סריסי המלך''' - מקובל שסריסי המלך היו מסורסים ובמגילה הם משרתים בעיקר בתפקדי שמירה וניהול ככתוב {{צמ|שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ|אסתר א י}}, {{צמ|הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים|אסתר ב ג}}. עקב מצבם, הסריסים היו חסרי משפחה ולכן לא היו אחראים לבטחון משפחתם, אלא נאמנים למלך ולעצמם בלבד.
קיימת דעה שאחרי נסיון ההתנקשות בחייו, המלך נמנע מלעזוב את הארמון. לכן המלך היה צריך למנות אדם לתפקיד משנה למלך, ונהנה לתת כבוד להמן ללכת בעיר בלבוש המלך, ככפילו, כאילו שהוא לא פוחד לצאת מהארמון. דעה זו חלשה כי המן לא ידע שקיים אדם שהציל את המלך ממוות, לכן נסיון הרצח היה הרבה זמן לפני שהמן היה קרוב למלך, והמן הועלה מעל כל השרים אשר עם המלך, אבל לא למשנה למלך.
 
* '''משומרי הסף''' - מקובל שבגתן ותרש היו שומרי דלת המלך ("סף הבית" [[מלכים א ד יד]]) ולא בתפקיד של שר המשקים ("סיפות כסף" [[מלכים א ב יד]]). לא נהוג ששני אנשים יהיו אחראים כשרי משקים, כי אז כל אחד יתרשל בתפקידו בהנחה שהשני יעשה עבודה נאמנה.
הגדרות:
* '''סריסי המלך''' - מקובל שסריסי המלך היו מסורסים ובמגילה הם משרתים בעיקר בתפקדי שמירה וניהול ככתוב {{צמ|שִׁבְעַת הַסָּרִיסִים, הַמְשָׁרְתִים אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶךְ|אסתר א י}}, {{צמ|הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים|אסתר ב ג}}. עקב מצבם, הסריסים היו חסרי משפחה ולכן לא היו אחראים לבטחון משפחתם, אלא נאמנים למלך ולעצמם בלבד.
* '''משומרי הסף''' - מקובל שבגתן ותרש היו שומרי דלת המלך ("סף הבית" [[מלכים א ד יד]]) ולא בתפקיד של שר המשקים ("סיפות כסף" [[מלכים א ב יד]]). לא נהוג ששני אנשים יהיו אחראים כשרי משקים, כי אז כל אחד יתרשל בתפקידו בהנחה שהשני יעשה עבודה נאמנה.
* '''קצפו ... ובקשו לשלח יד במלך''' - כנראה שבגתן ותרש רקמו קנוניה ודיברו בעניין. קשה להבין מדוע שני סריסים בדרגת פיקוד נמוכה של שומרי הסף, ירצו להרים יד במלך. הרי הם ייתפסו ויומתו. הסריסים "קצפו" על המלך, כלומר זו לא היתה תוכנית התאבדות דתית או לאומית, ובנוסף לאחר תפיסתם וחקירתם לא נמצא שהיה להם מנהיג. קיימת אפשרות שמרדכי ראה את כעסם של הסריסים על המלך, ומלכד אותם. מרדכי הציע להרוג את המלך למען אדונו, ולהעלות בדרגה את הסריסים. כאשר הסריסים לא דיוחו למלך אודות מרדכי, ידע מרדכי את זדונם וחשפם לאסתר כדי להודיע בשמו למלך. בחקירתם הסריסים הלשינו על מרדכי, אבל זה לא עזר להם כי מרדכי כבר דיווח עליהם, ובצורה זו הם אישרו את דברי מרדכי.
* '''שני''' - ככתוב {{צמ|לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר.|דברים יט טו}} ולכן נדרשו שני עדים כנגד כל סריס. כל אחד היה עד אחד נגד חברו, והעד השני לאשמתם היה מרדכי דרך אסתר, כי נשים אולי היו פסולות לעדות.
 
* '''קצפו ... ובקשו לשלח יד במלך''' - כנראה שבגתן ותרש רקמו קנוניה ודיברו בעניין. קשה להבין מדוע שני סריסים בדרגת פיקוד נמוכה של שומרי הסף, ירצו להרים יד במלך. הרי הם ייתפסו ויומתו. הסריסים "קצפו" על המלך, כלומר זו לא היתה תוכנית התאבדות דתית או לאומית, ובנוסף לאחר תפיסתם וחקירתם לא נמצא שהיה להם מנהיג. קיימת אפשרות שמרדכי ראה את כעסם של הסריסים על המלך, ומלכד אותם. מרדכי הציע להרוג את המלך למען אדונו, ולהעלות בדרגה את הסריסים. כאשר הסריסים לא דיוחו למלך אודות מרדכי, ידע מרדכי את זדונם וחשפם לאסתר כדי להודיע בשמו למלך. בחקירתם הסריסים הלשינו על מרדכי, אבל זה לא עזר להם כי מרדכי כבר דיווח עליהם, ובצורה זו הם אישרו את דברי מרדכי.
 
* '''שני''' - ככתוב {{צמ|לֹא-יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ, לְכָל-עָו‍ֹן וּלְכָל-חַטָּאת, בְּכָל-חֵטְא, אֲשֶׁר יֶחֱטָא: עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים, אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר.|דברים יט טו}} ולכן נדרשו שני עדים כנגד כל סריס. כל אחד היה עד אחד נגד חברו, והעד השני לאשמתם היה מרדכי דרך אסתר, כי נשים אולי היו פסולות לעדות.
 
{{מקורות|מקורות=נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי [גרסה אלקטרונית], אתר מאמרים (19/02/2011)}}