ביאור:משלי ל ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל ו|ז|ל ח|קטגוריה=1}}
|מצודות=עתה ידבר מול המקום ברוך-הוא, ואמר: '''שני''' דברים אני '''שואל ממך''', ו'''אל תמנעם ממני בטרם אמות''' (כל ימי חיי לא יהיו מנועים ממני).
|תרגום=אני כבר זקן, ויש לי רק '''שתי''' משאלות שאני '''שואל''' (מבקש) ממך, שני דברים שאני מאד רוצה לקבל לפני שאני '''מת''': ▼
}}▼
== דקויות ==▼
=== שתיים שאלתי '''מאיתך''' - ממי? ===
לפי רוב המפרשים, הבקשה בפסוק זה מופנית אל ה': {{צפ|תוכן=עתה ידבר מול המקום ברוך הוא}} {{קטן|
אולם לפני שהוא מפרט את הבקשות, הוא מוסיף עוד משפט:
▲{{צמ|שְׁתַּיִם שָׁאַלְתִּי מֵאִתָּךְ, אַל תִּמְנַע מִמֶּנִּי בְּטֶרֶם אָמוּת:|משלי ל ז}}
1. תיאור זמן מתמשך: {{צפ|תוכן=כל ימי חיי, לא יהיו מנועים ממני}} {{קטן|
▲אני כבר זקן, ויש לי רק '''שתי''' משאלות שאני '''שואל''' (מבקש) ממך, שני דברים שאני מאד רוצה לקבל לפני שאני '''מת''':
▲==דקויות==
3. לענ"ד אפשר לפרש את הביטוי כתיאור זמן: "ברגע האחרון, לפני שאני מת, תן לי לחיות בלי עושר ובלי עוני". תיאור זה מתאים לפירוש שהדובר בפסוק הוא שלמה המלך: במשך רוב ימיו היה עשיר מופלג, והעושר העבירו על דעתו; בסוף ימיו (לפי אגדת חז"ל) נזרק
▲לפי רוב המפרשים, הבקשה בפסוק זה מופנית אל ה': {{צפ|תוכן=עתה ידבר מול המקום ברוך הוא}} {{קטן|קטן= (מצודות, רש"י)|}} . '''שאל''' [[ביאור:שאל = א. ביקש מידע; ב. ביקש חפץ לזמן מוגבל; ג. ביקש בקשה כללית|= ביקש]] ; '''שתים שאלתי מאיתך''' = שתי בקשות אני מבקש ממך. שתי הבקשות מפורטות בפסוק הבא - שתיים שהן חמש - להינצל משווא ודבר-כזב, לא לקבל עוני ועושר אלא להתפרנס בכבוד ( [[ביאור:עושר ועוני עלולים לגרום לשווא וכזב|פירוט]] ).
כששלמה היה צעיר, ה' נתן לו אפשרות לבקש משאלה,
▲אולם לפני שהוא מפרט את הבקשות, הוא מוסיף עוד משפט: '''אל תמנע ממני בטרם אמות'''. מה משמעות התיאור "בטרם אמות"? כמה פירושים:
4. אפשר לפרש את הפסוק בכיוון אחר לגמרי, על-פי שני סיפורים נוספים שבהם מופיע הביטוי '''בטרם אמות'''; בשניהם הדובר הוא אב זקן, הפונה אל בנו ומבקש ממנו שיאפשר לו לעשות עוד דבר אחד חשוב לפני שימות.
▲1. תיאור זמן מתמשך: {{צפ|תוכן=כל ימי חיי, לא יהיו מנועים ממני}} {{קטן|קטן= ( [[:קטע:מצודות על משלי ל ז|מצודות]] )|}}
== הקבלות ==▼
▲::*אולם, לפי זה היה ראוי להשתמש במילת יחס אחרת - "אל תמנע ממני '''עד''' יום מותי". המילה '''בטרם''' לא מתאימה לפירוש זה.
1. יצחק אבינו הרגיש שהוא זקן, וביקש מבנו שיעשה לו טובה אחת קטנה לפני שהוא מת, {{צמ|וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִי וְאֹכֵלָה, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי '''בְּטֶרֶם אָמוּת'''|בראשית כז ד}}.▼
▲2. תיאור תכלית: {{צפ|תוכן=בטרם אמות מיתת הנפש, על-ידי שאטעה מדרך האמונה}} {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
▲::*אולם, לפי זה היה ראוי לכתוב "אל תמנע ממני '''פן''' אמות".
▲3. לענ"ד אפשר לפרש את הביטוי כתיאור זמן: "ברגע האחרון, לפני שאני מת, תן לי לחיות בלי עושר ובלי עוני". תיאור זה מתאים לפירוש שהדובר בפסוק הוא שלמה המלך: במשך רוב ימיו היה עשיר מופלג, והעושר העבירו על דעתו; בסוף ימיו (לפי אגדת חז"ל) נזרק מכס מלכותו ע"י אשמדאי, והיה עני מופלג, והעוני העבירו על דעתו; רגע לפני מותו הוא מבקש מה', שייתן לו לטעום רק פעם אחת את טעמם של החיים הפשוטים והרגועים - חיים של בן מעמד הביניים, שאינו סובל מעושר או מעוני {{קטן|קטן= (ע"פ רמ"ד ואלי)|}} .
▲כששלמה היה צעיר, ה' נתן לו אפשרות לבקש משאלה, [http://prqim/t09a03.htm#5 מלכים א ג ה] : {{צ|בְּגִבְעוֹן נִרְאָה ה' אֶל שְׁלֹמֹה בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים '''שְׁאַל''' מָה אֶתֶּן לָךְ}}. אז הוא ביקש חכמה; עכשיו, כשהוא זקן, הוא מבקש שלוה.
▲4. אפשר לפרש את הפסוק בכיוון אחר לגמרי, על-פי שני סיפורים נוספים שבהם מופיע הביטוי '''בטרם אמות'''; בשניהם הדובר הוא אב זקן, הפונה אל בנו ומבקש ממנו שיאפשר לו לעשות עוד דבר אחד חשוב לפני שימות. אם כך, ייתכן שגם בפסוק שלנו, הדובר הוא אב זקן הפונה '''אל בנו''', ולא אל ה'! הפרק מתחיל בפניה אל איתיאל. בשום מקום בהמשך הקטע אין פניה אל ה', ולפי זה מסתבר שגם בפסוק שלנו הדובר פונה אל איתיאל. ראו "הקבלות".
▲==הקבלות==
▲יצחק אבינו הרגיש שהוא זקן, וביקש מבנו שיעשה לו טובה אחת קטנה לפני שהוא מת, {{צמ|וַעֲשֵׂה לִּי מַטְעַמִּים כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי, וְהָבִיאָה לִי וְאֹכֵלָה, בַּעֲבוּר תְּבָרֶכְךָ נַפְשִׁי '''בְּטֶרֶם אָמוּת'''|בראשית כז ד}}.
גם יעקב אבינו הרגיש שהוא זקן, וביקש מבניו שיעשו לו טובה אחת קטנה לפני שהוא מת, {{צמ|וַיֹּאמֶר יִשְׂרָאֵל 'רַב! עוֹד יוֹסֵף בְּנִי חָי! אֵלְכָה וְאֶרְאֶנּוּ '''בְּטֶרֶם אָמוּת!''''|בראשית מה כח}}.
גם אגור בן יקה, מחבר הפרק, מרגיש שהוא זקן, ופונה אל בנו איתיאל, {{צמ|דִּבְרֵי אָגוּר בִּן יָקֶה הַמַּשָּׂא נְאֻם הַגֶּבֶר '''לְאִיתִיאֵל''', לְאִיתִיאֵל וְאֻכָל|משלי ל א}}
אגור בן יקה כבר לא מסוגל לעבוד, הוא תלוי בבנו. הוא מבקש מבנו שלא ייתן לו להיות עני, אך גם לא ירעיף עליו עושר, אלא רק ידאג לצרכיו הבסיסיים - '''הטריפני לחם חוקי'''.
2. בהמשך פרק ל ישנם פסוקים נוספים העוסקים ביחסי הורים וילדים:▼
▲בהמשך פרק ל ישנם פסוקים נוספים העוסקים ביחסי הורים וילדים:
▲::* {{צמ|דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל, וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ|משלי ל יא}}.
▲::* {{צמ|לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן|משלי ל טו}}.
▲::* {{צמ|עַיִן תִּלְעַג לְאָב וְתָבוּז לִיקֲּהַת אֵם - יִקְּרוּהָ עֹרְבֵי נַחַל וְיֹאכְלוּהָ בְנֵי נָשֶׁר|משלי ל יז}}.
אם איתיאל הוא אכן בנו של אגור בן יקה, הרי שיש הקבלה בין פרק ל לבין פרק לא - בתחילת פרק ל יש נאום של אב אל בנו, כמו שבתחילת פרק לא יש נאום של אם אל בנה, {{צמ|דִּבְרֵי לְמוּאֵל מֶלֶךְ מַשָּׂא אֲשֶׁר יִסְּרַתּוּ אִמּוֹ|משלי לא א}}.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/30-07.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/30-07}}
</noinclude>
▲{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל ו|ז|ל ח|קטגוריה=1}}
| |||