ביאור:משלי ל ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל א|ב|ל ג|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי,|משלי ל ב}}
{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל א|ב|ל ג|קטגוריה=1}}
|מצודות=- ואלה דבריו שאמר עתה: רואה אנכי ש'''אני נבער '''(סָכָל)''' מ'''דעת '''איש''', '''ואין לי בינת אדם''', כי הנה דבר ה' מאסתי וחכמתי מה לי -
|תרגום=- אז אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל?  יפה מאד.   '''כי''' אני, לעומתך, '''בער '''יותר '''מ'''כל  '''איש''' (טיפש כמו בהמה), ואין '''לי '''כל''' בינה''' של '''אדם''' -
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
 
{{צמ|כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי,|משלי ל ב}}
 
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
אז אתה חושב שאתה חכם ויודע הכל?  יפה מאד.   '''כי''' אני, לעומתך, '''בער '''יותר '''מ'''כל '''איש''' (טיפש כמו בהמה), ואין '''לי '''כל''' בינה''' של '''אדם''' -
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
אם אגוּר מודה שהוא '''בער''' יותר מכל '''איש''', ואין לו את '''הבינה''' שיש לכל '''אדם''', אז מדוע הוא כותב '''משא''' (נאום תוכחה)? באיזו זכות הוא מותח ביקורת על אחרים?!
 
- ייתכן שהפסוק נאמר באירוניה: אתה, '''איתיאל''', המתגאה ואומר: "'''איתי אל ואוכל'''", כנראה מאד חכם ונבון. לעומתך, אני ממש בער וחסר כל בינה.הפואנטה של אירוניה זו נמצאת בפסוק 4: "מכיוון שאני כל-כך טיפש ואתה כל-כך חכם, אולי תענה לי על כמה שאלות קטנות: '''מי עלה שמיים וירד?'''..."
 
ביטויי הצטנעות רטוריים מסוג זה מופיעים גם בדברי חכמי יוון, למשל: בנאומו של סוקרטס לפני בית הדין ששפט אותו, הוא אומר, שבעוד אחרים נראה להם שהם יודעים בעוד אינם יודעים - הוא יודע שאינו יודע {{קטן|קטן= (בתוך "אפולוניה" של אפלטון; ראו [[ביאור:אפלטון והתנ"ך: לדעת שאינך יודע|אפלטון והתנ"ך: לדעת שאינך יודע / חגי הופר]] )|}} .
הפואנטה של אירוניה זו נמצאת בפסוק ד: "מכיוון שאני כל-כך טיפש ואתה כל-כך חכם, אולי תענה לי על כמה שאלות קטנות: '''מי עלה שמיים וירד?'''..."
 
ביטויי הצטנעות רטוריים מסוג זה מופיעים גם בדברי חכמי יוון, למשל: בנאומו של סוקרטס לפני בית הדין ששפט אותו, הוא אומר, שבעוד אחרים נראה להם שהם יודעים בעוד אינם יודעים - הוא יודע שאינו יודע {{קטן|קטן= (בתוך "אפולוניה" של אפלטון; ראו [[ביאור:אפלטון והתנ"ך: לדעת שאינך יודע|אפלטון והתנ"ך: לדעת שאינך יודע / חגי הופר]] )|}} .
 
</div> <div class="cell hqblot longcell">
 
==הקבלות==
 
== הקבלות ==
אסף המשורר עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מדוע רשע וטוב לו, צדיק ורע לו? {{צמ|הִנֵּה אֵלֶּה רְשָׁעִים וְשַׁלְוֵי עוֹלָם הִשְׂגּוּ חָיִל; אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי וָאֶרְחַץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּי!|תהלים עג יב}}. רק לאחר שהגיע אל המקדש, למד והבין את התשובה, {{צמ|עַד אָבוֹא אֶל '''מִקְדְּשֵׁי''' אֵל, '''אָבִינָה''' לְאַחֲרִיתָם|תהלים עג יז}}. הוא הבין שלפני כן היה נבער מדעת, {{צמ|וַאֲנִי '''בַעַר וְלֹא אֵדָע''', בְּהֵמוֹת הָיִיתִי עִמָּךְ|תהלים עג כב}}.
 
גם אגור בן יקה עסק בשאלות העומדות ברומו של עולם - מי בורא ומנהיג את השמיים, הרוח, המים והארץ? (פסוק ד4). וגם הוא הגיע למסקנה שהוא בַּעַר, אינו מבין ואינו יודע את הידיעות הקדושות והנשגבות הללו.
 
בספר תהלים, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הצדק האלהי;   בספר משלי, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הטבע והבריאה.
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
בספר תהלים, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הצדק האלהי;   בספר משלי, הנושא העומד ברומו של עולם הוא הטבע והבריאה.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל א|ב|ל ג|קטגוריההבהרה=1לא}}
{{מידה טובה|מידת הענוה}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/30-02.html}}
[[קטגוריה:ענוה וגאוה בספר משלי|משלי ל ב]]
[[קטגוריה:משלי ל ב|משלי ל ב]]
[[קטגוריה:תהלים עג יב|משלי ל ב]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/30-02.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2014-02-01.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/30-02.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/30-02}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|ל|ל א|ב|ל ג|קטגוריה=1}}