ביאור:משלי כח יח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 העלאת ביאורים עם הבהרה
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|משלי|כח|כח יז|יח|כח יט|קטגוריההבהרה=1}}כן
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{צמ|ציטוט=הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.|משלי כח יח}}
{{סיכום על פסוק|משלי|כח|כח יז|יח|כח יט|קטגוריה=1}}
|מצודות='''הולך תמים''' - '''ייוושע''' מן הצרות הרבות אשר סבבוהו; '''ונעקש''' (נעקם) '''דרכיים -''' '''ב'''בוא צרה '''אחת''', '''נופל''' בה בלי תקומה.
|תרגום=ה'''הולך '''בדרך''' תמים''', מתון ומאוזן, '''ייוושע''' (יינצל) מטעויות;   אולם '''הנעקש''' (מתעקם) בין שתי '''דרכיים''' קיצוניות, סופו ש'''ייפול באחת''' מהן - הקיצוניות תכשיל אותו. / '''הולך תמים''' עם ה', ה' '''יושיע''' אותו מכל צרה; אולם '''הנעקש''' (מעקם) את '''דרכיו''' מלפני ה', '''ייפול''' וייכשל בבת '''אחת'''.
}}
 
 
== דקויות ==
<div class="page single_height">
=== מיהו '''תמים'''? ===
'''תמים''' הוא [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|שלם, ללא מוּם]]. בהקשר של התנהגות, ניתן לפרש תואר זה בדרכים רבות. בפסוק שלנו, שני פירושים מתקבלים על הדעת:
 
1. בין אדם לנפשו: '''תמים '''הוא השומר על איזון במידות-הנפש שלו ואינו מקצין לאף כיוון {{קטן|(ע"פ מלבי"ם; וראו בסעיף הבא)}}.
{{צמ|הוֹלֵךְ תָּמִים יִוָּשֵׁעַ, וְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יִפּוֹל בְּאֶחָת.|משלי כח יח}}
 
12. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כלבין אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [httpלה'://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות וקשוחות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי '''שהולךתמים''' בדרךהוא '''תמימה'''המקיים (את [[ביאור:תמיםרצון =ה' שלם ללא פגםבשלמות, בגופובהתאם אולמצוה באישיותוב{{צמ|הִתְהַלֵּךְ אולְפָנַי ביחסיווֶהְיֵה עם הזולת'''תָמִים'''|=בראשית שלמה,יז ללא פגם]] )א}}*, בהתאם למצוה ב וב{{צמ|'''תָּמִים''' תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים יח יג}}(*. [[ביאור:תמים תהיה עםאדם ה' אלהיך|פירוט]] )זה, גם אם יבואו עליו צרות רבות, ה' '''יושיע''' אותו מכולן;   אך מי שהולך '''בדרך''' '''עקומה''', -גם אם תבוא עליו רק צרה '''אחת''' - הוא '''ייפול''' בה ולא יקום". לפי פירוש זה הפסוק דומה ל {{צמ|כִּי שֶׁבַע '''יִפּוֹל''' צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ '''בְרָעָה'''|משלי כד טז}}, וגם לפסוק המקביל בבמשלי י9: {{צמצ|תוכן='''הוֹלֵךְ בַּתֹּם''' יֵלֶךְ בֶטַח, '''ומְעַקֵּש דְּרָכָיו''' יִוָּדֵעַ|משלי י ט}}( [[ביאור:הולך בתום ילך בטח, ומעקש דרכיו יוודע|פירוט]] )*.
<div class="short"> <div class="tirgum">
 
=== מה הן '''דְּרָכַיִם'''? ===
ה'''הולך '''בדרך''' תמים''', מתון ומאוזן, '''ייוושע''' (יינצל) מטעויות;   אולם '''הנעקש''' (מתעקם) בין שתי '''דרכיים''' קיצוניות, סופו ש'''ייפול באחת''' מהן - הקיצוניות תכשיל אותו.
'''דְּרָכַיִם''' =הן שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה '''דרכיים''', כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים.  מה הן שתי הדרכים הללו? ומיהו '''נעקש דרכיים'''?
 
21. ויש'''דרכיים''' שפירש,הן ש"נעקששתי דרכיים"חזרות הואעל מיאותו שחטאמעשה, פעמייםו'''נעקש באותהדרכיים''' עבירההוא -אדם {{צפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, '''יפול באחת''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר }} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:)|}} : מי שחוטא פעם אחת, עדייןיכול יכולעוד להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, מתחיל כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי '''וליפול''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרותההתמכרות]], מפניויהיה התמכרויותלו בספרהרבה משלי]]יותר )קשה לצאת משם.
ביאור נוסף: '''הולך תמים''' עם ה', ה' '''יושיע''' אותו מכל צרה;   אולם '''הנעקש''' (מעקם) את '''דרכיו''' מלפני ה', '''ייפול''' וייכשל בבת '''אחת'''.
 
</div> </div> <div class="long"> <div class="cell dquyot longcell">
 
==דקויות==
 
'''דְּרָכַיִם''' = שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה '''דרכיים''', כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים.  מה הן שתי הדרכים הללו?
 
1. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כל אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [http://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות וקשוחות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי '''שהולך''' בדרך '''תמימה''' ( [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמה, ללא פגם]] ), בהתאם למצוה ב {{צמ|'''תָּמִים''' תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ|דברים יח יג}}( [[ביאור:תמים תהיה עם ה' אלהיך|פירוט]] ), גם אם יבואו עליו צרות רבות, ה' '''יושיע''' אותו מכולן;   אך מי שהולך '''בדרך''' '''עקומה''' - אם תבוא עליו צרה '''אחת''' - ייפול בה ולא יקום". לפי פירוש זה הפסוק דומה ל {{צמ|כִּי שֶׁבַע '''יִפּוֹל''' צַדִּיק וָקָם, וּרְשָׁעִים יִכָּשְׁלוּ '''בְרָעָה'''|משלי כד טז}}, וגם לפסוק המקביל ב {{צמ|'''הוֹלֵךְ בַּתֹּם''' יֵלֶךְ בֶטַח, '''ומְעַקֵּש דְּרָכָיו''' יִוָּדֵעַ|משלי י ט}}( [[ביאור:הולך בתום ילך בטח, ומעקש דרכיו יוודע|פירוט]] ).
 
2. ויש שפירש, ש"נעקש דרכיים" הוא מי שחטא פעמיים באותה עבירה - {{צפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, '''יפול באחת''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר }} {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:)|}} : מי שחוטא פעם אחת, עדיין יכול להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי '''וליפול''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי]] ).
 
- אולם, המילה '''דרך''' אינה מציינת מעשה יחיד אלא אורח-חיים שלם, ולכן לא מסתבר שהמילה '''דרכיים''' מציינת שני מעשים.
 
32. ויש שפירש, ש"'''דרכיים"''' הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, ו'''נעקש דרכיים''' הוא מי שמשתמש בדרכים הללו בזמן הלא מתאים, {{צפ|תוכן=למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם;. ושני הדרכים האלה נקרא '''דרכיים''' שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך '''בתמימות''' ואז '''ייוושע''';. אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא '''נעקש''', למשל ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז '''יפול באחת''', רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש...}} {{קטן|קטן= ( [[:%D7%9E%D7%9C%D7%91%D7%99%22%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%9E%D7%A9%D7%9C%D7%99_%D7%9B%D7%97_%D7%99%D7%97|מלבי"ם]]. עלוהוא משלימסביר כחגם יח|מלבי"ם]]את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה - ראו בדבריו)|}} .
 
<div class="advanced">
 
מלבי"ם ממשיך ומסביר את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה, ממידת החריצות והמידה ההפוכה - מידת העצלות:
 
פסוק יט: {{צ|עובד אדמתו ישבע לחם, ומרדף ריקים ישבע ריש}}
 
'''מרדף ריקים''' = אדם שרודף אחרי מעשים חסרי-ערך במקום לעבוד.
 
בזמן שצריך לעבוד את האדמה, הדרך ה'תמימה' היא דרך החריצות, כי רק מי ש '''עובד את אדמתו''' יזכה '''לשבוע לחם''' (כאמור למעלה "הולך תמים יוושע").
 
מי שהולך בזמן זה בדרך העצלות, ובמקום לעבוד הוא '''מרדף ריקים''', ייכשל ("ייפול באחת") ו '''ישבע''' רק '''ריש''' ועוני.
 
פסוק כ: {{צ|איש אמונות רב ברכות, ואץ להעשיר לא ינקה}}
 
לאחר שאדם עבד את אדמתו כנדרש, הוא צריך רק להאמין בה' שיברך את היבולים, ולא לעשות מעשה מעבר לכך. בזמן זה הדרך ה'תמימה' היא דרך העצלות. כי '''איש שמאמין''' בה' יזכה ל '''הרבה ברכות''' ("הולך תמים ייוושע").
 
מי שהולך בזמן זה בדרך החריצות, ובמקום להאמין הוא '''אץ להעשיר''' בעזרת מעשים לא-כשרים (רמאות, מלאכה בשבת וכו'), ייכשל ("ייפול באחת") ו '''לא יינקה''' מעונש.
 
</div>
 
4. ואפשר לפרש, בדומה לפירוש הקודם: "נעקש דרכיים" הוא מי שמעקם את התנהגותו ודרכיו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא {{צ|ייפול באחת}} - ייפול באחד משני הקצוות - הקיצוניות תפיל אותו. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים המדברים על חשיבות האיזון ו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] .
 
</div> </div> </div>
 
 
 
 
 
43. ואפשר'''דרכיים''' לפרש,הן בדומהשתי לפירושהדרכים הקודם:הקיצוניות שיש בכל מידה כנ"ל, ו'''נעקש דרכיים"''' הוא מי שמעקם את התנהגותו ודרכיודרכו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא {{צ|'''ייפול באחת}}''' - ייפול באחד משני הקצוות - הקיצוניות תפיל אותו. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים בספר משלי המדברים על חשיבות האיזון ו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]], ראו למשל {{צמ|'''אַל תֵּט''' יָמִין וּשְׂמֹאול הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע|משלי ד כז}}*.
<noinclude>
{{סיכום על פסוק|משלי|כח|כח יז|יח|כח יט|קטגוריההבהרה=1לא}}
{{מידה טובה|מידת האיזון}}
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/28-18.html}}
[[קטגוריה:משלי כח יח|משלי כח יח]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/28-18.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-20.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/28-18.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/28-18}}
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|משלי|כח|כח יז|יח|כח יט|קטגוריה=1}}