ביאור:משלי כו יב: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שולחן עורך (שיחה | תרומות) מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude> |
Erel Segal (שיחה | תרומות)
העלאת ביאורים עם הבהרה |
||
שורה 1:
▲{{סיכום על פסוק|משלי|כו|כו יא|יב|כו יג|קטגוריה=1}}
|מצודות=כאשר '''תראה איש''' חושב עצמו '''בעיניו לחכם''' ולא כן הוא, הנה '''יש תקוה''' להמחזיק עצמו '''לכסיל''' יותר '''ממנו''', כי הוא ילמד ויתחכם, אבל המחזיק עצמו לחכם לא יחפוץ ללמוד מזולתו.
|תרגום=אם '''ראית''' '''איש''' מלא בטחון עצמי '''וחכם בעיני''' עצמו - שלח אותו להיות מורה לתלמיד כסיל, כי יש '''תקוה שהכסיל''' יקשיב לו וילמד '''ממנו'''. ▼
}}▼
== דקויות ==▼
▲{{צמ|רָאִיתָ אִישׁ חָכָם בְּעֵינָיו - תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ.|משלי כו יב}}
▲אם '''ראית''' '''איש''' מלא בטחון עצמי '''וחכם בעיני''' עצמו - שלח אותו להיות מורה לתלמיד כסיל, כי יש '''תקוה שהכסיל''' יקשיב לו וילמד '''ממנו'''.
▲==דקויות==
רוב המפרשים פירשו את תכונת [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] כתכונה שלילית, כמו ברוב ספר משלי, ופירשו את הביטוי '''תקוה לכסיל ממנו''' בכמה דרכים:
1. '''לכסיל''' יש '''תקוה''' להחכים ולהתקדם בחיים, יותר '''מ'''לאיש חכם בעיניו. הכסיל יודע שהוא לא חכם; הוא יודע שהוא מוותר על החכמה כדי להנות מתענוגות העולם. ולכן יש לו עדיין תקווה: יש תקווה שמתישהו הוא יתבגר, ויימאס לו מרדיפת-התענוגות, ואז הוא ישנה את דרכיו ויבוא ללמוד חכמה.
אבל אצל '''איש חכם בעיניו''' המצב גרוע יותר: הוא לעולם לא יבוא ללמוד חכמה, כי הוא בטוח שהוא הכי חכם. לכן נאמר כמה פסוקים לפני כן, {{צמ|עֲנֵה '''כְסִיל''' כְּאִוַּלְתּוֹ, פֶּן יִהְיֶה '''חָכָם בְּעֵינָיו'''|משלי כו ה}}
{{צפ|תוכן=ומה שאמר בלשון הזה: ראית איש וגו', להזהיר אל החכם, שיותר טוב לו להתעסק בתיקונו של הכסיל, ממה שיתעסק בתיקונו של איש חכם בעיניו}} {{קטן|
2. '''לכסיל''' יש '''תקוה''' להחטיא את האיש החכם בעיניו: {{צפ|תוכן=סוד העניין... כי הכסיל הוא הכוח החיצון, שיש לו תקוה להתעבר במוחו של איש חכם בעיניו ולהחטיאו... מאחר שאינו שומע לעצתן של אחרים כי אם לעצת שכלו, לפיכך נקל הוא אל העיבור של הכוח החיצון להטעותו.. הולך אחריו כאילו הולך אחר עצת עצמו... ירבעם היה '''איש חכם בעיניו'''... ונתעבר בו הכוח החיצון ונתן לו עצה לעשות העגלים... ואלמלא היה חכם בעיניו בתחילה לחשוב מחשבת רעה של פולאטיקה בלע"ז, לא היה מקום אל הכוח החיצון לפתותו... וכן המרגלים...}} {{קטן|
3. אולם ניתן לפרש שהפסוק בא להראות את הצד החיובי של תכונת '''חכם בעיניו''', ולפרש '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש תקוה ללמוד ממנו.
המילה '''ראית''' מלמדת שאנחנו צריכים [[ביאור:ראית, חזית = שים לב|לשים לב לתכונותיהם של בני אדם שאנחנו פוגשים]]
'''הכסיל''' (
▲3. אולם ניתן לפרש שהפסוק בא להראות את הצד החיובי של תכונת '''חכם בעיניו''', ולפרש '''תקוה לכסיל ממנו''' = לכסיל יש תקוה ללמוד ממנו.
▲המילה '''ראית''' מלמדת שאנחנו צריכים [[ביאור:ראית, חזית = שים לב|לשים לב לתכונותיהם של בני אדם שאנחנו פוגשים]] ; אם אנחנו רואים, שהאיש שפגשנו הוא '''חכם בעיניו''', בטוח שהוא יודע הכל, אנחנו צריכים "להשתמש" בו כי יש '''תקוה''' '''שהכסיל''' יחכים כתוצאה מהמפגש איתו, שילמד '''ממנו''' משהו.
▲'''הכסיל''' ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונא ללמוד]] ) אינו אוהב לבזבז זמן בלהקשיב לאחרים, ולכן כשהכסיל רואה אדם מתלבט, מהסס ולא בטוח בדעתו – הוא לא טורח לנסות להבין אותו; הוא אומר "בטח אין לו מה להגיד". רק כאשר הוא פוגש '''איש חכם בעיניו''', שמפגין ביטחון מופרז בדעה שלו, יש תקוה שהכסיל יקשיב לו וילמד ממנו.
הפסוק חותם קטע של 12 פסוקים המדברים בגנותו של הכסיל; ולפי פירושנו, הפסוק מסיים את הקטע בנימה של תקוה: למרות כל המשלים השליליים שנאמרו על הכסיל - לכסיל עדיין יש תקוה.
== הקבלות ==▼
ביטוי דומה נמצא ב
▲==הקבלות==
▲ביטוי דומה נמצא ב {{צמ|'''חָזִיתָ''' אִישׁ אָץ בִּדְבָרָיו - '''תִּקְוָה לִכְסִיל מִמֶּנּוּ'''|משלי כט כ}}( [[ביאור:איך להתייחס לאיש שמדבר מהר|פירוט]] ), וגם שם ניתן לפרשו בשתי דרכים.
<noinclude>
▲}}
▲{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mj/26-12.html}}
{{קיצור דרך|tnk1/ktuv/mj/26-12}}
</noinclude>
| |||