נועם אלימלך/פרשת תרומה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פרשת תרומה: תקלדה |
←פרשת תרומה: עריכה - התקדמות |
||
שורה 39:
וזהו {{צ|ארון עצי שטים}}, דהצדיק נקרא "עץ", שהוא דבוק בעץ החיים כמ"ש "היש בה עץ" ופירש רש"י ז"ל "אדם כשר", וזהו שאמר אברהם אבינו ע"ה למלאכים {{צ|והשענו תחת העץ}}, דהיינו שראה אותם וחשב או שהם צדיקים גמורים או שהם ערביים כפירוש רש"י, ואמר להם לפי ראות עיני אתם צדיקים גדולים והשענו תחת העץ היינו עץ החיים. וזהו {{צ|ויורהו ה׳ עץ}}, ר"ל ע"י הצדיק נהפך מר למתוק, {{צ|וימתקו המים}} שהמתיק אותם. ואמר הכתוב הצדיקים שהם נקראים עצי {{צ|שטים}}, ר"ת "שלום, טובה, ישועה, מזוני", היינו שהם ממשיכים הכל לעולם, והם יראו עיקר שיפעלו בתורתם.
וזהו {{צ|עולם הפוך ראיתי עליונים למטה וכו'}}, דהשי"ת ב"ה ברא העולם יש מאין, והצדיק עושה בהיפך דהיינו מ"יש" עושה "אין", דהצדיק הרוצה לבטל איזה דבר ולפעול צריך להביא אותו הדבר עד החכמה ושם נעשה אין, כאשר כתבתי כמה פעמים, והחכמה מאין תמצא, וזהו {{צ|עליונים למטה}}, היינו עולמות העליונים הצדיק ממשיך למטה, והתחתונים הוא מעלה אותם למעלה לקשר וליחד אותם כאחד. {{צ|אמר ליה בני עולם ברור ראית}}, פירוש זה צריך כל אדם להיות עבודתו כך. וזהו {{צ|מרובה כו'}} היינו שהצדיק פועל הרבה במידה זאת, {{צ|תשלומי כפל}} פירוש שעושה שלום ויחוד בעולמות עליונים ותחתונים, והיינו כפל, דהיינו העליונים ותחתונים, זה מרובה שעולמות הם רבים עד אין קץ ותכלית, וע"י איזה דבר יכול לפעול כן? הנה זה בא {{צ|ממידת תשלומי ארבעה}}, היינו שעובד ומתקן ארבעה העולמות שהם ד׳ אותיות הויה, {{צ|וחמשה}} הוא עולם החמישי קוצו של יו"ד שעולה הצדיק עד החכמה כנ"ל ועי"ז הוא מיחד כל העולמות לאחד.▼
וזהו שאמרו חז"ל {{צ|אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו דהני תרי כהני כו' ואמר לחבריה הגיעני כפול ואמר אידך הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו שמץ פסול}}, והנה לכאורה דברי הכהן הגיעני כפול הוא ללא צורך, דאין מוכח מזה כלל אל יוציא דבר כו', ולפי דברינו זהו דברי הכהן {{צ|הגיעני כפול}} והפליגו חז"ל במעלות הכהן זריז שאינו
▲'''אמתים וחצי ארכו'''. דאיתא בגמרא מרובה מדת תשלומי כפל ממדת וכו', פירוש דהצדיק צריך לקשר ולייחד העולמות העליונים בתחתונים, דהיינו שצריך לעבוד ולתקן האותיות הויה ב"ה וב"ש שהם ד׳ עולמות עד הגיע אל החכמה, דהיו"ד הוא חכמה, ומשם יעלה עד עולם החמישי שהוא קוצו של יו"ד.
וזהו {{צ|שנו חכמים}}, דהיינו שהגיעו לחכמה, {{צ|בלשון המשנה}}, הם פעלו בלשונם ליחד ב' עולמות וזהו המשנה.▼
▲וזהו עולם הפוך ראיתי עליונים למטה וכו', דהשי"ת ב"ה ברא העולם יש מאין והצדיק עושה בהיפך דהיינו מ"יש" עושה "אין", דהצדיק הרוצה לבטל איזה דבר ולפעול צריך להביא אותו הדבר עד החכמה ושם נעשה אין, כאשר כתבתי כמה פעמים, והחכמה מאין תמצא, וזהו עליונים למטה, היינו עולמות העליונים הצדיק ממשיך למטה והתחתונים הוא מעלה אותם למעלה לקשר וליחד אותם כאחד. אמר ליה בני עולם ברור ראית, פירוש זה צריך כל אדם להיות עבודתו כך. וזהו מרובה כו' היינו שהצדיק פועל הרבה במידה זאת תשלומי כפל פירוש שעושה שלום ויחוד בעולמות עליונים ותחתונים, והיינו כפל, דהיינו העליונים ותחתונים, זה מרובה שעולמות הם רבים עד אין קץ ותכלית, וע"י איזה דבר יכול לפעול כן? הנה זה בא ממידת תשלומי ארבעה, היינו שעובד ומתקן ארבעה העולמות שהם ד׳ אותיות הויה, וחמשה הוא עולם החמישי קוצו של יו"ד שעולה הצדיק עד החכמה כנ"ל ועי"ז הוא מיחד כל העולמות לאחד.
וזהו {{צ|שויתי ה׳ לנגדי תמיד כו'}}, דזה חיוב על כל איש מישראל לצייר השם הויה ב"ה נגד עיניו, אך הצדיק השלם העובד ומתקן את השם הויה ב"ה, אזי ממילא תמיד עומד נגד עיניו ואין צריך לצייר עוד.
▲וזהו שאמרו חז"ל אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו דהני תרי כהני כו' ואמר לחבריה הגיעני כפול ואמר אידך הגיעני כזנב הלטאה בדקו אחריו ומצאו שמץ פסול, והנה לכאורה דברי הכהן הגיעני כפול הוא ללא צורך, דאין מוכח מזה כלל אל יוציא דבר כו', ולפי דברינו זהו דברי הכהן הגיעני כפול והפליגו חז"ל במעלות הכהן זריז שאינו מוצא דבר מגונה מפיו שעי"ז יכול לטהר ולקדש עצמו ולעשות יחוד בעולמות עליונים ותחתונים, ולזה רמזו שאמר הגיעני למעלה זו כפול כנ"ל.
וזהו {{צ|אמתים}}, דהיינו שיראו בתורתם ליחד העולמות העליונים והתחתונים, דהיינו אמות כפולות, ב' אמות עולם תחתון ועולם עליון, {{צ|וחצי}}, פירוש ואל יחשוב הצדיק שעשה ופעל הכל כראוי, אלא יחשוב שלא פעל אלא חצי, היינו מקצת מה שיש לו לפעול, שיחזיק עצמו
▲וזהו שנו חכמים דהיינו שהגיעו לחכמה, בלשון המשנה, הם פעלו בלשונם ליחד ב' עולמות וזהו המשנה.
{{צ|וצפית אותו זהב טהור}}, דאיתא בגמרא {{צ|עצי שטים עומדים שמעמידים צפוייהם}}, נוכל לומר הפירוש כך, דהצדיק נקרא עץ כנ"ל, והם מעמידים את כל מה שהם מצפים וחושקים לפעול לעולם השפעה ורחמים, הם מעמידים על קיומם, שכן יקום כדבריהם ותשוקתם, {{צ|שמא תאמר אבד סברם וסכוים}}, פירוש שמא תאמר לא כך הוא חלילה כל סברם וסכוים בטל, {{צ|ת"ל עצי שטים עומדים}}, וזהו {{צ|וצפית}}, דהיינו הצדיק המצפה להמשיך השפעה לעולם, יהיה צפיותו כ"כ צלול וברור שיהיה ממשיך {{צ|זהב}} לפרנסה, {{צ|טהור}} שיהיה בהיתר ובטהרה גדולה. ואיך יעשה? ואמר {{צ|מבית ומבחוץ תצפנו}}, דהיינו שיהיה תוכו כברו, שיהיה מצפה בלב ונפש וגוף להביא ברכה לעולם. ▼
▲וזהו שויתי ה׳ לנגדי תמיד כו', דזה חיוב על כל איש מישראל לצייר השם הויה ב"ה נגד עיניו, אך הצדיק השלם העובד ומתקן את השם הויה ב"ה, אזי ממילא תמיד עומד נגד עיניו ואין צריך לצייר עוד. תהו שאמר דוד המלך ע"ה שויתי ה', היינו שעבדתי ותקנתי את השם הויה ב"ה עד שהוא תמיד לנגד עיני, כי מימיני בל אמוט, דחכמה נקרא ימין כדאיתא הרוצה להחכים ידרים ודרום הוא ימין, והיינו שאמר עתה שבאתי אל מדריגת חכמה הנקרא ימין, בל אמוט אף בשרי ישכון לבטח עי"ז.
▲וזהו אמתים, דהיינו שיראו בתורתם ליחד העולמות העליונים והתחתונים, דהיינו אמות כפולות, ב' אמות עולם תחתון ועולם עליון, וחצי פירוש ואל יחשוב הצדיק שעשה ופעל הכל כראוי, אלא יחשוב שלא פעל אלא חצי, היינו מקצת מה שיש לו לפעול, שיחזיק עצמו במדת הכנעה, ארכו, היינו התקשרותו והתייחדו העולמות ממטה למעלה באורך, ואמה וחצי רחבו, היינו ההשפעות שהוא ממשיך על עוה"ז בכל רחבו של עולם יחשוב ג"כ חצי כנ"ל.
▲וצפית אותו זהב טהור, דאיתא בגמרא עצי שטים עומדים שמעמידים צפוייהם, נוכל לומר הפירוש כך, דהצדיק נקרא עץ כנ"ל, והם מעמידים את כל מה שהם מצפים וחושקים לפעול לעולם השפעה ורחמים, הם מעמידים על קיומם, שכן יקום כדבריהם ותשוקתם, שמא תאמר אבד סברם וסכוים, פירוש שמא תאמר לא כך הוא חלילה כל סברם וסכוים בטל, ת"ל עצי שטים עומדים, וזהו וצפית, דהיינו הצדיק המצפה להמשיך השפעה לעולם, יהיה צפיותו כ"כ צלול וברור שיהיה ממשיך זהב לפרנסה, טהור שיהיה בהיתר ובטהרה גדולה. ואיך יעשה? ואמר מבית ומבחוץ תצפנו, דהיינו שיהיה תוכו כברו, שיהיה מצפה בלב ונפש וגוף להביא ברכה לעולם.
ועשית כפורת זהב טהור, פירוש כפורת הוא לשון כפרה, דהיינו הצדיק צריך להיות תמיד בתשובה, שהתשובה מכפרת, זהב טהור, היינו שהתשובה תהיה בלב שלם בחרטה גדולה בלי שום סיג, ועשית שני כרובים, דהנה יחזקאל הנביא ראה במרכבה קדושה פני השור מהשמאל וכו׳ וביקש רחמים והפכו לכרוב שאין קטיגור נעשה סניגור, והיינו לרחמים, וזהו ועשית שני כרובים, כתרגומו כרביא, מקשה תעשה אותם, דהיינו ע"י מקשה שתשבר את גופך בחרטה גמורה בתשובה כנ"ל, ע"י זה תבוא אל המדריגה אח"כ שתוכל להפוך את הדינים דהיינו השמאל, לרחמים לימין ע"י התלהבות והדביקות, והיינו ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה, שתפעול שיהיה רחמים מקצה ועד קצה, דגם השמאל הם הדינים יתהפכו לרחמים, ובמה תוכל לפעול כל הנ"ל? מן הכפורת, דהיינו התשובה, תעשו את הכרובים, דהיינו הרחמים, על שני קצותיו, והיו הכרובים פורשי כנפים, פירוש הרחמים הגדולים יהיו פורשים כנפים על ישראל להיות סוככים בכנפיהם עליהם ולחופף עליהם מכל דין ולהשפיע להם ברכה, על הכפורת, דהיינו המדריגה הזאת שתבוא אל הדביקות כנ"ל ותפעול הכל, הוא למעלה מן הכפורת, היינו התשובה.
| |||