נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף

והנה ידוע דיש יראה הקודמת לאהבה דאהבה בא מתוך היראה, ויש יראה עליונה הבא מתוך אהבה. וזהו רמז {{צ|ואלה תולדות יצחק}} דהיינו יראה שעל ידה נולד {{צ|בן אברהם}} דהיינו אהבה. ויש יראה הבא מתוך אהבה, ולזה רמז {{צ|אברהם}} דהיינו אהבה {{צ|הוליד את יצחק}} שהוא יראה. וזהו שפירש"י {{צ|יעקב ועשו האמורים בפרשה}} ר"ל מה נפקא מינה בזה, ופירש"י דהנפקהדהנפקא מינה הוא שע"י היראה ואהבה נתעורר רחמים ונשברים הדינים, דהיינו "יעקב" רמז לרחמים ו"עשו" רמז לדינים, וזהו רמז {{צ|ואחר כן יצא אחיו וידו אוחזת בעקב עשו}} פירוש, הגם שלפעמים מתגברים האומות ח"ו ורוצים להרע לישראל ח"ו ונראה כמעט שהדבר מוכן ח"ו לבוא, ולא כן הוא, שאחר הגעת סוף הדבר ח"ו שיוגמר, אזי יצא כח הצדיק ואוחז בסוף הדבר שלא יבוא כלל, וזהו {{צ|וידו}} דהיינו כחו {{צ|אוחזת בעקב}} דהיינו בסוף של {{צ|עשו}} הרוצה כמעט לגמור הדבר, אזי אוחז ואינו מניחו ונתעורר רחמים גדולים על ישראל. אמן.

'''ויעתר יצחק''' כו'. נ"ל דהנה שלשה אלה - בני חיי ומזוני - צריך אתערותא דלתתא, שיתן הצדיק את דעתו עליהם שהם צורך לעולם, ועל ידי זה יוכל הצדיק להשפיע אותם לעולם. אבל אם לא יהיה אתערותא דלתתא, בלתי אפשרי שיושפעו לעולם, גם אם יהיה צדיק בכל מחשבותיו וקדושתו לה', כי אם שצריך הצדיק לירד קצת ממדרגתו לחשוב עליהם שהם צורכי עולם אז הם נשפעים לעולם. וזהו שאמרו חז"ל {{צ|בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא}}, ר"ל לאו בזכות וצלילות של אדם לבד תליא מילתא, אלא במזלא לשון "יזל מים מדליו", ר"ל אלא ע"י הצדיק הממשיך השפעות שנותן דעתו ומחשבתו להזיל ולהמשיך אלו חיי בני ומזוני. וזהו {{צ|על כל קרבנך תקריב מלח}}, {{גמט|מזלא}} גימטריא {{גמט|לחם}} דהיינו מזוני, ו"לחם" אותיות "מלח", ואמר הכתוב {{צ|על כל קרבנך}} ר"ל בכל זאת שאתה מקרב את העולמות העליונים ע"י צדקתך וקדושתך, על כל זאת {{צ|תקריב מלח}} פירוש תתן דעתך להקריב ולהשפיע לחם היינו מזוני.

אך הענין הוא, דהנה כשיש רשעים בדור שהם מעכבים ההשפעות, אזי הצדיק הרוצה להשפיע לעולם צריך לירד ממדריגתו עד סוף מדריגתו תחתונה ע"ד שאמר הכתוב ממעמקים קראתיך, ולכן בימי אברהם שהיה דורו רשעים והיה צריך לירד ממדריגתו לגמרי, לכן הוכרח לירד מצרימה ששם הוא מקום עב ומגושם ביותר כדי שיטה עצמו גם הוא ממדרגתוממדריגתו העליונה, שיהא יוכל להשפיע ע"י תפילתו, תפילה לעני כו', דהמתפלל צריך להיות כעני עומד על הפתח, אבל יצחק הגם שהיה דורו רשעים לא היה צריך לירד מצרימה כדי לגשם עצמו, דהנה ידוע דאותו דבר אשר כבר תיקן איזה צדיק בתפילתו, אזי אח"כ אם יארע לצדיק שיהיה אחריו ג"כ אותו הדבר, בקל הוא לו לפעול הדבר הזה מחמת שכבר תיקן הצדיק הקודם לו, ולטעם הזה אמר הכתוב {{צ|מלבד הרעב הראשון}}, כדי לתת טעם לזה שלא היה צריך יצחק לירד מצרים. וק"ל.