נועם אלימלך/פרשת תולדות: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏פרשת תולדות: סיום עריכה ראשונית
שורה 15:
'''ויעתר יצחק''' כו'. נ"ל דהנה שלשה אלה - בני חיי ומזוני - צריך אתערותא דלתתא, שיתן הצדיק את דעתו עליהם שהם צורך לעולם, ועל ידי זה יוכל הצדיק להשפיע אותם לעולם. אבל אם לא יהיה אתערותא דלתתא, בלתי אפשרי שיושפעו לעולם, גם אם יהיה צדיק בכל מחשבותיו וקדושתו לה', כי אם שצריך הצדיק לירד קצת ממדרגתו לחשוב עליהם שהם צורכי עולם אז הם נשפעים לעולם. וזהו שאמרו חז"ל {{צ|בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא}}, ר"ל לאו בזכות וצלילות של אדם לבד תליא מילתא, אלא במזלא לשון "יזל מים מדליו", ר"ל אלא ע"י הצדיק הממשיך השפעות שנותן דעתו ומחשבתו להזיל ולהמשיך אלו חיי בני ומזוני. וזהו {{צ|על כל קרבנך תקריב מלח}} {{גמט|מזלא}} גימטריא {{גמט|לחם}} דהיינו מזוני, ו"לחם" אותיות "מלח", ואמר הכתוב {{צ|על כל קרבנך}} ר"ל בכל זאת שאתה מקרב את העולמות העליונים ע"י צדקתך וקדושתך, על כל זאת {{צ|תקריב מלח}} פירוש תתן דעתך להקריב ולהשפיע לחם היינו מזוני.
 
והנה יצחק אבינו ע"ה היה כל מחשבותיו קדושים כולו לה', דהיינו לשבח ולתהילה להשי"ת ב"ה, דאצל הצדיקים גם התפילה שהם מתפללים נקרא תהילה, ולא היה עולה על מחשבתו להתפלל על זרע בעולם באופן הנ"ל, רק כל מגמותיו ותפילותיו היה לה' כנ"ל, וזהו {{צ|ויעתר יצחק לה' לנוכח}} ר"ל זה היה התנגדות למחשבת {{צ|אשתו}}, שהיא היתה חושבת בכוונה הנ"ל שהזרע הוא צורך לעולם, וזהו {{צ|כי עקרה היא}} ר"ל שהיתה מעלה המחשב'המחשבה הזאת על דעתה, {{צ|ויעתר לו ה'}} פירוש שהשי"ת הפך את רצון יצחק מכוונתו הראשונה להכוונה הנ"ל, "ויעתר" הוא ע"ד שאמרו חז"ל {{צ|למה נמשלו הצדיקים לעתר מה עתר מהפך התבואה בגורן}}, ונמצא עתר הוא לשון הפך, שהשי"ת עושה רצון להצדיק, וזהו {{צ|רצון יראיו יעשה}} ר"ל שעושה רצון ליראיו, ואז כאשר הפך ה' את רצון יצחק שיהיה כוונתו על הזרע כנ"ל, {{צ|ותהר רבקה אשתו}} ר"ל אז ידע שהרתה אשתו, ולא כן מתחילה לא ידע מזה כלל, כי היה דבוק כולו בה'.
 
{{צ|ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי}}, דהנה רבקה היתה יודעת שבניה יקבלו התורה הקדושה, ובראותה כשהיתה עוברת על פתח בית הכנסת יעקב היה מפרכס לצאת ובפתח ע"ז היה עשו מפרכס לצאת כמו שדרשו חז"ל, והיא לא היתה יודעת שזה לה שני עוברים במעיה, רק היתה סוברת שזה עובר אחד שהוא מתגבר עיתים לטובה ועיתים לרעה, והיתה מצטערת ואומרת {{צ|אם כן}} ר"ל אם חלילה באופן זה יהיה בני, וחלילה בקבלת התורה הקדושה יהיה בהם תערובת טוב ורע, {{צ|למה זה אנכי}}, למה לי קבלת התורה שפתח ב"אנכי" ה', כי התורה הקדושה צריכה להיות הכל בקדושה בלי תערובות חלילה. {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} דאיתא בגמרא "שותא דינוקא או דאבא או דאמא", והוא מחמת שהם שותפין בו וכל אחד מכניס בו חלקו לפי מהותו ומדרגתו, והיתה תולה החסרון בעצמה שהיא גורמת זאת, לכן {{צ|ותלך לדרוש את ה'}} לתקן את חלקה כדי שיהיה כולו לטוב לה'.