|
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/פרק ה|פרק ה. קביעת הנוסח בנביאים וכתובים (במקומות הקיימים בכתר)]]'''
*'''[[משתמש:Dovi/מקרא על פי המסורה/מידע על מהדורה זו/נספחים|נספחים]]'''
==נספחים==
===נספח א. ניווט וסימני ניווט===
{{סעיף טיוטה}}
במהדורתנו תהיה מערכת סימני ניווט בשוליים של הטקסט (בצדדים), כמו שמקובל במהדורות רבות בעבר ובהווה. בצד ימין יהיו המספרים (באותיות עבריות) לפסוקים ולפרקים, ובצד שמאל מספרים לתחילת הסדרים (ובתורה תהיה בנוסף גם החלוקה של פרשת השבוע לעולים לתורה).
מערכת זו של סימני הניווט בצדדים עוצבה ע"י [[משתמש:Inkbug]], וגם הביצוע שלה בפועל הוא תרומתו. תיאור מלא של השיטה מבחינה טכנית ועיצובית עדיין בהכנה, אמנם בינתיים ניתן לראות דוגמאות מלאות לביצוע בפרשות [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בראשית|בראשית]], [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נח|נח]], ו[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/לך לך|לך לך]], וב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת אסתר|מגילת אסתר]].{{הערה|הדוגמה הנסיונית הראשונה לסימון מספרי פסוקים בצדדים עדיין נמצאת [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ניווט בצדדים|כאן]].}}
כעת יש שני באגים קטנים בהצגת מערכת סימני הניווט:
*אם פסוק מתחיל בראש שורה, האות למספר הפסוק מופיעה בשורה הקודמת, כנראה בגלל שהתוכנה מפרידה בין הקוד של מספר הפסוק לתחילת הטקסט כאילו יש רווח ביניהם (במקום להדביק אותם כראוי).
*בשורה שמתחילים בה שני פסוקים, האות של הפסוק הראשון יהיה ממוקם באמצע הגובה של השורה, ואילו האות של הפסוק השני מתחתיו. היישום המתבקש: האות הראשונה קצת למעלה, והאות השנייה קצת למטה.
===נספח ב. מהדורה "מנוקדת" ומהדורת "כתיב"===
על פי המהדורה המוגשת כאן (מנוקדת ומוטעמת ומוגהת), לאחר שתושלם בעזר"ה, יהיה ניתן בעתיד להכין גם מהדורות נוספות בלי טעמים (רק מנוקדת) ובלי ניקוד (רק הכתיב של האותיות כמו בספר תורה).
'''להלן הצעת כללים עבור מהדורות ניקוד וכתיב:'''
'''1. מהדורה מנוקדת (בלי טעמים):''' מהדורה מנוקדת בלי טעמים היא במהותה מהדורה עממית, כי יצירת-ביניים כזו לא קיימת באף מסורת קדומה: לא במסורת הסופרים ולא במסורת הקוראים. במהדורה כזו יש להוריד גם את המקפים בדיוק כמו שמורידים את הגעיות ואת סימן ה"פָּסֵק", כי תפקידם של שלושתם הוא לשרת את מערכת הטעמים, ואין להם משמעות בלי הטעמים (אמנם יש בנוכחותם במהדורה מנוקדת כדי להכשיל את הקורא או לבלבל אותו).{{הערה|ולכן המהדורות המנוקדות הרבות שבהן השאירו בכוונה את המקפים בטעות יסודן.}}
מהדורה מנוקדת כזו מיועדת בעיקר לשתי מטרות:
*לציטוטים של המקרא בתוך חומרי לימוד, בהקשרים שאין בהם צורך בטעמים, או אצל לומדים שהטעמים מפריעים להם (בדרך כלל בגלל שאינם בקיאים בהם).
*לשימוש בחלקי המקרא בתוך סידורי תפילה וכדומה, שלרוב הם מודפסים בלי טעמי המקרא.
במקום נקודותיים של "סוף פסוק" ראוי שבמהדורה כזו תהיה נקודה פשוטה כברירת מחדל. ביצירות נגזרות אפשר להוסיף פיסוק מודרני מלא.{{הערה|1=לדוגמה אפשרית של "פיסוק מודרני מלא" כולל עיצוב ע"י חלוקה לשורות, [http://he.wikisource.org/w/index.php?title=%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%9C%D7%96&oldid=28191 ראו כאן]. ראוי לציין שסימני הפיסוק [http://mechon-mamre.org/i/t/t0.htm במהדורה המנוקדת של מכון ממרא] מבוססים על המרה מיכנית של טעמי המקרא. ומכיוון שטעמי המקרא אינם מסמנים את התחביר של הפסוק לפי אותו ההגיון שבפיסוק המודרני, התוצאה אם כן מוזרה ביותר בשביל הקוראים.}}
במהדורה מנוקדת ראוי גם להוציא את האותיות המיוחדות (גדולות, קטנות, קטועות, מנוקדות), שאין בהן כל משמעות בתוך מהדורה עממית.
עדיף גם להחליף את שם הוי"ה לכתיב המסורתי "יְיָ" (או לפעמים "יֱיִ"), כמו שהיה נפוץ בכתבי־היד של הראשונים ובדפוסים במשך מאות בשנים, וכמו שעדיין מקובל בסידורי תפילה רבים וחשובים. הכתיב "יְיָ" מיועד דווקא לבוא במקום שם הוי"ה בפסוקים ותפילות שאינם "מקרא" מובהק לפי מסורת הסופרים או מסורת הקוראים. במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אלגנטיות כגון "יְדֹוָד" או "יְקֹוָק" וכדומה, וראוי להימנע מכך.
יש לשקול גם להעניק למשתמש אפשרות להציג של שמות הקודש האחרים בשינוי אלגנטי (בשביל אלה שלא רוצים להדפיס אותו או להימנע ממנו מסיבות אחרות). במהדורות דיגיטליות אחרות משתמשים בצורות בלתי אסתטיות כגון "אֱלֹקִים" או אפילו "צְבָקוֹת". במקום זה אפשר להציע "אֱ־לֹהִים" או "אֲ־דֹנָי" במקף.
'''2. מהדורת כתיב:''' מהדורת כתיב לא יכולה להיות נגזרת באופן ישיר מהמהדורה המנוקדת (ע"י הורדת הניקוד לאחר הורדת הטעמים), כי במהדורה כזו יש עניין לשמור בקפדנות על כל המרכיבים שמופיעים במסורת הסופרים, דהיינו: אותיות מיוחדות, חלוקת הפרשות, קרי וכתיב, וכו'.
לגבי "קרי וכתיב", בעיקרון אין להביא כלל את ה"קרי" במהדורה כזו (וניתן להעלים אותו לגמרי על ידי שינוי הגדרות בתבניות). ואמנם יש לשקול להעניק למשתמש גם אפשרות של מהדורה נגזרת שבה ה"קרי" כן יופיע.{{הערה|ואם כן אז מומלץ לשנות את הגדרתן של התבניות כדי שיסמנו את ה"קרי" בתָו מובהק (ולא רק לסמוך על צבע שונה ב"כתיב"), כגון סוגריים עגולים ל"כתיב" ומרובעים ל"קרי".}}
מי שברצונו ליצור מהדורה משני הסוגים האלה יכול לקחת בשבילה את הטקסט המופיע לחומש שלם (כגון [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/ספר בראשית|ספר בראשית]]) ולהעתיק אותו לתוכנת מעבד תמלילים (כגון [http://www.libreoffice.org/ ליברה אופיס] או וורד). בעבודה לא-רבה ניתן להסיר את הטעמים השונים על ידי פונקציית "חפש-החלף", וכך ליצור מהדורה מנוקדת (אבל לא מוטעמת), או להוריד את מערכות סימני הטעמים והניקוד ביחד וכך ליצור מהדורת "כתיב". לאחר בדיקה יהיה ניתן להעלות את המהדורות האלו לוויקיטקסט.
'''תיעוד הנוסח יישאר תמיד אך רק בדף העריכה של המהדורה המלאה בטעמי המקרא, כי אין בו משמעות במהדורות הנגזרות שאינן מכילות את כל המרכיבים המתועדים.'''
===נספח ג. רשימת התבניות לעיצוב ותיעוד===
במהדורתנו השתמשנו בכמה תבניות בסיסיות כדי לאפשר עיצוב ותיעוד אוטומטי לכמה תופעות מיוחדות במקרא (לפרטים ראו בסעיפים הקודמים):
*'''תיעוד:''' [[תבנית:נוסח]] (הערות נוסח שמופיעות בדף העריכה אבל לא בנוסח המקרא שמופיע בדף עצמו)
*'''ניווט:''' [[תבנית:מ:פסוק]] (הביצוע עדיין חלקי; ראו [[#נספח א. ניווט וסימני ניווט|כאן]] לפרטים נוספים)
**[[תבנית:מ:סדר]] - לסימון תחילת סדר; בעתיד מידע זה אמור להיות משולב כפרמטר בתוך [[תבנית:מ:פסוק]].
*'''קרי וכתיב''' (לפרטים ראו [[#קרי וכתיב ושם הוי"ה|לעיל]] בפסקאות ג'-ד'):
**[[תבנית:כו"ק]]="כתיב וקרי" (הכתיב לפני הקרי, לשימוש ברוב המקומות שהתיבה אינה באה לאחר מקף)
**[[תבנית:קו"כ]]="קרי וכתיב" (הקרי לפני הכתיב, לשימוש בתיבה שבאה לאחר מקף)
**[[תבנית:קו"כ-אם]]="קרי וכתיב של אֵם קריאה" (לתיוג של "קרי" שמתבטא רק בשינוי מה"כתיב" של אֵם קריאה בלבד, ואינו מצויין במהדורתנו). תבנית זו מיושמת כעת באופן חלקי בלבד, כאשר בינתיים רוב המקרים עדיין מתועדים ע"י [[תבנית:נוסח]].
*'''חלוקת הפרשות'''
**[[תבנית:פפ]] לפרשה פתוחה רגילה (רווח של שורה ריקה)
**[[תבנית:פפפ]] לפרשה פתוחה במקומות מיוחדים (בלי רווח של שורה ריקה, או מיד אחרי בטבלה של שירה)
***[[תבנית:רווח בסוף שורה]] - כשמשתמשים ב[[תבנית:פפפ]] יש צורך להשתמש בתבנית זו בסוף השורה הקודמת, כדי שלא יהיה מצב של שורה מלאה בלי רווח בסופה לפני הפרשה החדשה, כאשר אין רווח של שורה ריקה ביניהן. עדיין לא כל המקומות סודרו כך כראוי; לביצוע נכון ראו לדוגמה את פרשת "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר׃ בֶּן אָדָם..." ב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר יחזקאל/ג|יחזקאל ג טז]].
**[[תבנית:סס]] לפרשה סתומה רגילה (עובי של 3 רווחים גדולים של " " בתחילת שורה חדשה)
**[[תבנית:סס2]] בשביל פרשה סתומה צרה בתחילת שורה חדשה בת שני רווחים של " " בלבד (לשימוש בטבלאות של הטעם התחתון והטעם העליון בעשרת הדברות)
**[[תבנית:ססס]] לפרשה סתומה באמצע השורה הנוכחית: פרשה סתומה צרה בת 2 רווחים של " " באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). יש שימוש מיוחד בתבנית זו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/מגילת איכה/ג|בקינה השלישית במגילת איכה]]. אמנם בפועל רוב השימוש בתבנית זו דווקא בתחילת השורה; מדובר על שימוש מיוחד בכתיבה שירית אלטרנטיבית, בשביל פסוקים בספרי אמ"ת ובשירים בכ"א הספרים.
**[[תבנית:סססס]] - פרשה סתומה רחבה בת 4 רווחים של " " באמצע השורה, כאשר התיבה לאחר הרווחים מוכרחת להישאר באותה שורה). אמנם בפועל רוב השימוש בתבנית זו דווקא בתחילת השורה; מדובר על שימוש מיוחד בכתיבה שירית אלטרנטיבית, בשביל פסוקים בספרי אמ"ת ובשירים בכ"א הספרים.
**[[תבנית:פסקא באמצע פסוק]] לתיוג רווח של פרשה (פתוחה או סתומה) באמצע פסוק
*'''אותיות מיוחדות ותווים מיוחדים'''
**[[תבנית:אות מנוקדת במקרא]] (ראו לדוגמה בדף העריכה של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בהעלתך|פרשת בהעלֹתך]])
**[[תבנית:נו"ן הפוכה במקרא]] (ראו לדוגמה בדף העריכה של [[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/בהעלתך|פרשת בהעלֹתך]])
**[[תבנית:אות תלויה במקרא]] (ראו לדוגמה בדף העריכה של [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר שופטים/יח|שופטים י"ח בפסוק ל']])
**[[תבנית:H]] (=חיריק) לעיצוב נכון של ניקוד החיריק בתיבה "ירושלם" (בכתיב חסר יו"ד) ע"י השימוש בתו המיוחד ZWJ. במקומות בודדים כאשר צורת התיבה שונה במקצת ("ירושלמה") הוספנו את ה-ZWJ באופן ידני וציינו את הוספתו ע"י [[תבנית:נוסח]] (ראו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר מלכים/מל"ב ט|מל"ב ט,כח]], [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ישעיהו/לו|ישעיהו לו,ב]], [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר יחזקאל/ח|יחזקאל ח,ג]]; והשוו [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר דברי הימים/דה"ב לב|דה"ב לב,ט]] <יְר֣וּשָׁלַ֔יְמָה>).
**[[תבנית:קמץ]] (לתיוג תיבות שיש בהן חילוקי שיטות בהגיית הקמץ; ראו לדוגמה בדף העריכה של [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר ישעיהו/טז|ישעיהו טז]])
**[[תבנית:גלגל]] (טעמי אמ"ת) ו[[תבנית:ירח בן יומו]] (טעם באותה צורה בכ"א הספרים ואותו תו ביוניקוד), שתיהן לעומת [[תבנית:אתנח הפוך]] (טעמי אמ"ת)
**[[תבנית:שני טעמים באות אחת]] (כגון תלישא וגרשיים באות אחת, לדוגמה בתיבת "זֹ{{שני טעמים באות אחת|֠|֞}}את" בסוף [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר תרי עשר/צפניה ב|צפניה ב]])
**[[תבנית:מ:פסק]] ו[[תבנית:מ:לגרמיה]] (הביצוע של שתי התבניות עדיין חלקי)
*'''צורת השיר בספרי אמ"ת'''
**[[תבנית:פפ-שורה]] - שורה ריקה בספרי אמ"ת
**[[תבנית:פרשה-מרכז]] פרשות של כותרות במרכז בספר איוב (ופעם אחת בספר משלי)
**עיצוב הכתיבה השירית ע"פ חלוקת הטעמים (תחליף לצורת ה'''ר'''ווחים בכתבי־היד):
***[[תבנית:ר1]] (חלוקה עיקרית ראשונה)
***[[תבנית:ר2]] (חלוקה עיקרית שנייה)
***[[תבנית:ר3]] (חלוקה ראשית שחוזרת לתחילת השורה; בשביל פסוקים ארוכים ומורכבים שיש בהם ארבעה חלקים מובהקים או יותר)
***[[תבנית:ר0]] (אינה מופיעה כלל! תפקידה רק לציין את מקום החלוקה לצורך חלוקת הפסוק למספר זוגי של חלקים, עבור שימוש עתידי בטבלאות והצגה בשני טורים מקבילים.)
===נספח ד. מקורות וכלי עזר===
'''עיקר הנוסח מיוסד על צילומם של שני כתבי־יד:'''
*'''כתי"א''' (גם: "כתר ארם צובה" או "הכתר" או "א")
**א(ס)=נוסח הכתר לפי יעקב '''ס'''פיר ב[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=278 מאורות נתן].
**א(ק)=נוסח הכתר לי עדותו של יהושע '''ק'''מחי ע"פ מאמרו של יוסף עופר, [http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=277 כתר ארם צובא והתנ"ך של ר' שלום שכנא ילין].
*'''כתי"ל''' (גם: "כתב־יד לנינגרד" או "ל"): Leningrad B 19a (בספרים וקטעי ספרים החסרים בכתי"א).
**'''"הקלדה" (או "המקליד"):''' כתי"ל לפי [http://tanach.us/Tanach.xml#Home הגירסה המוקלדת של וסטמינסטר].
צילומים של כתבי־יד נוספים הושוו במקומות בעייתיים (חלקם נגישים ברשת וחלקם בספרייה האוניברסיטאית):{{הערה|ע"פ הסיווג והתיאור של כתבי־היד הקרובים לכתר בפרק האחרון של ישראל ייבין, '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו''' (פרק נ"ו, עמ' 357-375).}}
*'''כתי"ש''' (תורה): כתב־יד ששון 507.
**'''כתי"ל1''' (ענייני געיות בתורה): כתב־יד לנינגרד, פירקוביץ B17. נכתב ע"י סופר האותיות בכתר (שלמה בן בויאעא).
*'''כתי"ק''' (נביאים): כתב־יד הנביאים מקאהיר.
*'''כתי"ת''' (כתובים): Cambridge Add. 1753 ("ק{{כתב תחתי|מ}}" אצל ברויאר; "ת"="תימני").{{הערה|1=כתב־יד תימני זה (מהמאה ה-14 או ה-15) תואר ע"י ייבין במאמרו The Division into Sections in the Book of Psalms, ''Textus'' VII (1969), עמ' 80. לפי ייבין מדובר על העתק ישיר או כמעט ישיר של כתר ארם צובה בכבודו ובעצמו. בפועל כתב־היד חשוב ביותר בענייני כתיב ובחלוקת הפרשות בספרי הכתובים החסרים בכתר. צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספרי הסרטים שלו במכון F 17490 F 17508) והפרטים שלו [{{NNL|000139700}} כאן].}}
*'''כתי"ש1''' (מקרא): כתב־יד ששון 1053 ("ש1" אצל ייבין ו"שׂ" אצל ברויאר).{{הערה|1=צילום של כתב־יד זה במיקרופילם נמצא ב[http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/collections/manuscripts/Pages/default.aspx מכון לתצלומי כתבי יד עבריים בספרייה הלאומית] (מספר הסרט שלו F 8881) והפרטים שלו בקטלוג [{{NNL|000134958}} כאן] כוללים קישור לצילום המלא נגיש ברשת (בתחתית הדף).}}
חוץ מצילומי כתבי־היד עצמם, השתמשנו גם בכלים הבאים:
*בקביעת הנוסח בכתי"ל ע"י המגיה בהקלדת וסטמינסטר ובהערותיו,
*בנוסח כתי"ל כפי שמובא ב-BHS,
*בנוסח כתי"ל כפי שמובא ב-BHQ (בכרכים שכבר יצאו לאור ובמיוחד לחמש מגילות ועזרא-נחמיה),
*בפירוש הרחב ב-BHQ על הערות המסורה שבכתי"ל (במיוחד במקומות שנוסח כתי"ל אינו מתאים להערות המסורה שבו ובמיוחד בחמש מגילות ועזרא-נחמיה),
*בנוסח כתי"ל כפי שמובא במהדורותיו של אהרן דותן ("עדי" ו-BHL) וברשימותיו,
*בספריו ובמאמריו של ישראל ייבין (ובמיוחד בספר המופת שלו: '''כתר ארם צובה: ניקודו וטעמיו'''),
*בנוסח כתי"א כפי שמובא ברשימותיו ובספריו ובשלושת מהדורותיו של הרב ברויאר (ובמיוחד '''כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא'''),
*ב"מקראות גדולות הכתר" (בהקדמה ובכרכים שיצאו לאור),
*ב"מנחת שי" ובשאר [[:commons:Category:Masoretic works|ספרות המסורה הקלאסית]],
*וב[http://aleph500.huji.ac.il/nnl/dig/books/bk001268184.html צילום מקראות גדולות דפוס ונציה].
השתמשנו גם בעוד שתי מהדורות שיצאו לאור לפי הצהרתן ע"פ כתר ארם צובה וכתבי היד הקרובים לו ועשינו בהם אלפי השוואות: [http://www.mechon-mamre.org/c/ct/c0.htm בתנ"ך המקוון של מכון ממרא] ובמהדורת "סימנים" של הוצאת פלדהיים. וכן עשינו השוואות באלפי מקומות למהדורת קורן.
לגבי החלוקה לפרשות פתוחות וסתומות השתמשנו במידע ובמקורות המובאים [[:w:en:Parashah|במאמר הזה]].
כמובן שאי אפשר לאדם אחד לנצל את כל החומר הזה באופן מושלם, ולכן בשלב הזה מדובר רק על טיוטה ראשונה. אשמח שאנשים אחרים יבואו ויוסיפו גם הם לאיכות ולשלמות.
===נספח ה. מבנה ותוכן בספרי המקרא===
{{סעיף טיוטה}}
בינתיים ראו את שני הדפים האלה על התורה:
*[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/מבנה ותוכן בחמישה חומשי תורה]]
*[[משתמש:Dovi/תורה על פי המסורה/נקודות תוכן בפרשת השבוע]]
לספרי הנביאים והכתובים בחרנו שלא לכתוב חומרי הסבר חדשים למבנה ותוכן, אלא לשלב את '''[[:COMMONS:File:Madrikh-Nakh-he.pdf|הפרויקט המוכן הזה]]''' בתוך דפי [[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה|הספרים בנביאים וכתובים]] (ראו לדוגמה את תמונת הקובץ שמופיע ב[[משתמש:Dovi/נביאים וכתובים על פי המסורה/ספר מלכים#קריאת ספר מלכים לפי מבנהו ותוכנו|דף של ספר מלכים, בקטע המכונה "קריאת ספר מלכים לפי מבנהו ותוכנו"]]).
===נספח ו. פירושי המופת על המקרא===
{{סעיף טיוטה}}
*'''תורה – רש"י.''' אחת מסגולותיו הרבות של פירוש רש"י על התורה היא דרכו יש רש"י להביא תמצית של יסודות מהתורה שבעל פה לַמִּצְוֹת ולסיפורים, ביחד עם פירושים לפי פשוטו של מקרא (והמבוססים בין השאר על התרגום), והכל בלשון זהב המזכיר את לשון חכמים, ובסוג של לימוד חי הנובע בטבעיוּת מקריאת הפסוק על לשונו ועל קשייו, ומעורר דיון פורה בין הלומדים. בסגולה זו של שבפירוש רש"י יש תחייה מסויימת לקשר המהותי בין המקרא לבין המדרש וההלכה שהיה קיים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ הקדום בימי התנאים (ראו [[#בן חמש למקרא|לעיל]]).
*'''נביאים – רד"ק.''' פירוש הרד"ק היה הנפוץ והחשוב ביותר על ספרי הנביאים בתקופת הראשונים, ומספר כתבי־היד מעיד שהוא מִלא את אותו התפקיד לגבי ספרי הנביאים שמִלא פירושו של רש"י על התורה. פירושו של רש"י על הנביאים והכתובים (למעט על חמש מגילות) לא התקבל בהתלהבות בציבור הלומדים כמו שהתקבל פירושו על התורה. לעומתו מתאפיין פירוש הרד"ק ביסודיוּת ומקצועיוּת ובהירוּת רבה בתור פירוש ל"פשט", ובנוסף הוא פותח חלון ראווה לעולם האגדה. תכונות אלו הן בדיוק מה שדרוש עבור פירוש בסיסי מצויין לספרי הנביאים, הן בגלל תוכנם והן בגלל שהם אינם נקראים בציבור בשלמותם (ולכן הם פחות מוכרים מחמישה חומשי תורה). מסיבה זו ראוי גם בהדפסת ההפטרות להביא יחד אִתם את פירוש הרד"ק דווקא ולא פירוש אחר (כמו שכבר נעשה בפועל במהדורות רבות).
**'''נביאים ראשונים – רד"ק או רלב"ג.''' גם פירושו של הרלב"ג התקבל בחביבוּת כפירוש עיקרי בדורות הקודמים. פירוש זה קצר מפירושו היסודי של הרד"ק וקל יותר לקריאה, ולכן מומלץ כתחליף אפשרי לספרי הנביאים הראשונים (במיוחד עבור לומדים מתחילים).
*'''כתובים:'''
**'''ספרי אמ"ת'''
***'''תהלים – רד"ק''' (בדומה לספרי הנביאים ואפילו יותר).
***'''משלי – מאירי'''.
***'''איוב – '''?
**'''חמש מגילות – רש"י.''' פירושיו של רש"י לחמש מגילות (הנקראות בציבור) ממלאים תפקיד דומה לפירושו על התורה. הם מעוררים התלהבות וחיבה מתוך דברי חכמה, מלמדים בנחת ומעלים שאלות ודיונים.{{הערה|פירושי הרלב"ג לחמש מגילות (מלבד איכה) ולספרי אמ"ת: פירושי הרלב"ג בנ"ך מצטיינים כפרשנות על הפשט דווקא בספרי הפרוזה (נביאים ראשונים וכתובים אחרונים). אמנם כפילוסוף ענק הוא כתב פירושים מבריקים גם על ספרים אחרים (כגון משלי, איוב, קהלת, ושיר השירים), אמנם ערכם של פירושים אלה עבור לימוד הפשט פחות, בגלל העיסוק הרב בטרמינולוגיה הפילוסופית ותכנֶיהָ, ולמרות שפירושים אלה הם כמובן יקרי ערך כשלעצמם.}}
**'''כתובים אחרונים (דניאל, עזרא-נחמיה, דברי הימים) – רלב"ג.''' פירוש הרלב"ג בתוספת ה"תועליוֹת" שבו מהווה פירוש מצויין ומשמעותי לפשט בספרים ההיסטוריים הללו.
***'''דברי הימים – רד"ק או רלב"ג.'''
'''תרגום ופירוש:''' נכון וראוי שפירוש רש"י על התורה ופירוש רד"ק על ספרי הנביאים יהיו משולבים עם התרגום. שילוב כזה דורש כמובן שתהיה מהדורה מנוקדת ומדוייקת של התרגומים. מודל אפשרי למהדורות של תרגום אונקלוס על התורה ותרגום יונתן על הנביאים, ביחד עם דוגמאות לשילובם עם המקרא ועם הפירושים, מוצע ב'''[[כתר תורה (תאג')]]'''.
==הערות==
| 