ברכות לה א: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
. |
מתניתין/גמרא/קשורים/ועוד |
||
שורה 1:
{{כותרת לעמוד בגמרא|ברכות|לה|א|לד ב|לה ב}}
<קטע התחלה=ג/>
<קטע התחלה=ג/>מתני' כיצד מברכין על הפירות על פירות האילן הוא אומר בורא פרי העץ חוץ מן היין שעל היין הוא אומר בורא פרי הגפן ועל פירות הארץ הוא אומר בורא פרי האדמה חוץ מן הפת שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה רבי יהודה אומר בורא מיני דשאים:▼
<center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center>
'''[[משנה ברכות ו א|מתניתין]]'''
▲
גמ' מנא ה"מ דתנו רבנן {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יט|כד}})}} קדש הלולים לה' מלמד שטעונים ברכה לפניהם ולאחריהם מכאן אמר ר"ע אסור לאדם שיטעום כלום קודם שיברך והאי קדש הלולים להכי הוא דאתא האי מיבעי ליה חד דאמר רחמנא אחליה והדר אכליה ואידך דבר הטעון שירה טעון חלול ושאינו טעון שירה אין טעון חלול וכדר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן דאמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן מנין שאין אומרים שירה אלא על היין שנאמר {{קטן|({{הפניה לפסוק|שופטים ט|יג}})}} ותאמר להם הגפן החדלתי את תירושי המשמח אלהים ואנשים אם אנשים משמח אלהים במה משמח מכאן שאין אומרים שירה אלא על היין הניחא למאן דתני נטע רבעי אלא למאן דתני כרם רבעי מאי איכא למימר דאתמר ר' חייא ור' שמעון ברבי חד תני כרם רבעי וחד תני נטע רבעי ולמאן דתני כרם רבעי הניחא אי יליף ג"ש דתניא ר' אומר נאמר כאן {{קטן|({{הפניה לפסוק|ויקרא יט|כה}})}} להוסיף לכם תבואתו ונאמר להלן {{קטן|({{הפניה לפסוק|דברים כב|ט}})}} ותבואת הכרם מה להלן כרם אף כאן כרם אייתר ליה חד הלול לברכה ואי לא יליף גזרה שוה ברכה מנא ליה ואי נמי יליף גזרה שוה אשכחן לאחריו לפניו מנין הא לא קשיא דאתיא בקל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן אשכחן כרם שאר מינין מנין דיליף מכרם מה כרם דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה איכא למפרך מה לכרם שכן חייב בעוללות קמה תוכיח מה לקמה שכן חייבת בחלה כרם יוכיח וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהן דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה מה להצד השוה שבהן שכן יש בו צד מזבח ואתי נמי זית דאית ביה צד מזבח וזית מצד מזבח אתי והא בהדיא כתיב ביה כרם דכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|שופטים טו|ה}})}} ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית אמר רב פפא כרם זית אקרי כרם סתמא לא אקרי מ"מ קשיא מה להצד השוה שבהן שכן יש בהן צד מזבח אלא דיליף לה משבעת המינין מה שבעת המינין דבר שנהנה וטעון ברכה אף כל דבר שנהנה טעון ברכה מה לשבעת המינין שכן חייבין בבכורים ועוד התינח לאחריו לפניו מנין הא לא קשיא דאתי בקל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לכ"ש ולמאן דתני נטע רבעי הא תינח כל דבר נטיעה דלאו בר נטיעה כגון בשר ביצים ודגים מנא ליה אלא סברא הוא אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה:▼
'''גמרא'''
▲
ת"ר אסור לו לאדם שיהנה מן העוה"ז בלא ברכה וכל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה מעל מאי תקנתיה ילך אצל חכם ילך אצל חכם מאי עביד ליה הא עביד ליה איסורא אלא אמר רבא ילך אצל חכם מעיקרא וילמדנו ברכות כדי שלא יבא לידי מעילה אמר רב יהודה אמר שמואל כל הנהנה מן העוה"ז בלא ברכה כאילו נהנה מקדשי שמים שנא' {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים כד|א}})}} לה' הארץ ומלואה ר' לוי רמי כתיב לה' הארץ ומלואה וכתיב {{קטן|({{הפניה לפסוק|תהלים קטו|טז}})}} השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם לא קשיא כאן קודם ברכה<קטע סוף=ג/>
שורה 10 ⟵ 16:
==רש"י==
<קטע התחלה=ר/>
<center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center>
'''כיצד מברכין וכו' חוץ מן היין''' - שמתוך חשיבותו קבעו לו ברכה לעצמו וכן הפת:
שורה 15 ⟵ 22:
'''בורא מיני דשאים''' - לפי שיש בכלל פרי האדמה דשאים וזרעים כגון קטניות ורבי יהודה בעי היכר ברכה לכל מין ומין:
'''גמרא'''
'''גמ' קדש הלולים''' - בנטע רבעי כתיב ומשמע שני הלולים טעון באכילתו כשתאכלנו בשנה הרביעית שהוא מותר באכילה:▼
▲'''
'''האי מיבעי ליה''' - הלולים לשון חלולים חד מינייהו אתא לאורויי אחליה והדר אכליה הוציאהו לחולין ע"י פדיון אם באת לאוכלו חוץ לירושלים וחד ללמדך שלא נאמרה תורת רבעי אלא בכרם שנא' קדש הלולים דבר שמהללין בו טעון חלול וזהו יין:
שורה 37 ⟵ 46:
'''צד מזבח''' - יין לנסכים וסלת למנחות:
'''שבעה מינין''' - האמורים בארץ חטה ושעורה וגו' (
'''שכן טעונים בכורים''' - דהכי אמרינן במנחות ([[מנחות פד ב|פ"ט ד' פד:]]): נאמר כאן ארץ כי באתי אל הארץ ([[דברים כו]]) ונאמר להלן ארץ חטה ושעורה מה להלן שבח הארץ אף כאן שבח הארץ:
'''אלא סברא הוא''' - דלתרווייהו אית להו פירכא למאן דתני כרם ויליף ברכה מז' המינים איכא פירכא שכן טעונים בכורים ולמאן דתני נטע רבעי איכא למפרך התינח מידי דבר נטיעה דלאו בר נטיעה מנלן אלא סברא הוא דכיון דנהנה צריך להודות למי שבראם:
שורה 51 ⟵ 60:
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>
<center>'''פרק שישי - כיצד מברכין'''</center>
'''כיצד''' מברכין. לא שייך להקשות תנא היכא קאי דקתני כיצד כדפריך בריש מכילתין (
''' אחליה''' והדר אכליה. תימה למה לי קרא הא בפ"ב דקדושין (
''' שאין''' אומרים שירה אלא על היין. פירוש אין אומרים שירה על שום אכילת מזבח כגון זריקת דמים ונסוך המים כי אם על היין אבל ודאי מצינו שירה בלא יין כגון הלל שבשחיטת פסחים ([[פסחים סד א|תמיד נשחט ד' סד
''' ולמאן''' דתני כרם רבעי וכו'. ועתה קיימא לן דרבעי נוהג אף בח"ל מיהו בכרם נוהג ולא בשאר אילנות דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל וכרם רבעי בזמן הזה מחללין על שוה פרוט' ושוחקו ומטילו לנהר וכן מפורש בשאלתות דרב אחאי [פרשת קדושים סימן ק]:
שורה 64 ⟵ 74:
''' תינח''' לאחריו. דעיקר ברכה לאחריו כדכתיב ואכלת ושבעת וברכת:
''' לפניו''' לכ"ש. לאו ק"ו הוא דאם כן תהא ברכה דלפניו מדאורייתא ולעיל פרק מי שמתו (
''' דבר''' שאין גדולו מן הקרקע. כגון בשר וחלב. וא"ת מאי איריא בשר אפילו ירקות נמי לא אתיא ליה וי"ל דאיכא למימר קמה תוכיח ולפי' רש"י ניחא דגריס דלאו בר נטיעה מנין וליכא למימר דאתא משאר אילנות דאיכא למפרך מה להנך שכן חייבים בפיאה:
| |||